בלוגים נכנסים לשימוש בהוראה ברחבי העולם וגם אצלנו. גם אנחנו - אתם ואני, משתמשים במסגרת הכשרת המורים במכללת דוד ילין בבלוגים ואני חושב שהשימוש בהם עד כה (משנת 2008) מוכיח את עצמו. אני חייב לציין שהקבוצה שלנו -אתם ואני, היא בין החלוצים בעניין בישראל אבל איננו היחידים. הייתי ממליץ להשתמש במידת האפשר בבלוגים גם עבור תלמידיכם, אם כרגע, כסטודנטים - פרחי הוראה המתכשרים להיות מורים, והן בעתיד, כשתהיו מורים מן המניין. יש איכויות רבות בבלוגים שלא נדון בהן כאן בהרחבה. מכל מקום, בלוגים מאפשרים מעקב אחרי תלמידים או סטודנטים, תיעוד פעילויות שנעשו, העלת קישורים מעניינים, שיתוף פעולה בין הלומדים וביניהם לבין המורה או המרצה, ועוד. בארץ יש כבר מורים ומרצים המשתמשים בבלוגים לצרכי הוראה, אם כי מספרם עדיין קטן, ואני מקווה שמספרם יגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. כפי שתראו, שילבתי ברשימת הבלוגים שני בלוגים של מורים בישראל כדי שתראו מה נעשה בהם. הבלוג של שוש אלחרר מכוון לתלמידי כתה ט מדעים. הבלוג של חניתה חן, מכוון דווקא לתלמידי כיתה ג. תלמידי ג הם אמנם בקבוצת גיל שאיננה רלוונטית לכם אך מורה הוא מורה והוראה היא הוראה בכל גיל. אני ממליץ להכנס לשני הבלוגים ולהתרשם.
אמנם מדובר למעשה על חופשה בת יום אחד אבל בכל זאת ביום חמישי הבא צפויה לכם חופשה מאימוני ההוראה ואני מקווה שתיהנו בה ותנוחו מעט.
בדיון שהתקיים היום, התלבטנו כיצד להתמודד עם בעיות ההתנהגות והמשמעת שנותרו בלתי פתורות בקבוצה של רומן ואלאא, שלא באשמתם. מדובר בקבוצת תלמידים שחלק גדול מהם בעייתיים מסיבות שונות. אחת ההצעות שעלו בפגישה שלנו היום, לאחר השיעורים, היא להודיע לתלמידים שמעתה כל שיעור יסתיים במבדק קצר. באופן כזה, יש לקוות שהתלמידים יקחו אחריות גדולה יותר על עצמם, בידיעה שעליהם להצליח במבדק הצפוי בסוף השיעור. הצעה אחרת הייתה לבנות את השיעור במבנה שונה מהרגיל - על כל תלמיד יוטל להעביר נושא קצר (לאו דווקא על פי תכנית הלימודים הרגילה בפיזיקה) שהוא גם יוערך עליו. כך תועבר האחריות אל התלמיד המגיש. הבסיס לתקווה שזה יעזור להתמודדות היא שהתלמיד צריך לקחת על עצמו במקרה כזה, אחריות על עצמו. כמו כן הוא יוערך על הנושא שיגיש. מרכיב נוסף בתקווה הזו הוא שחבריו של התלמיד יפגינו אכפתיות כלפיו, בעצם היותו אחד מהם, דבר שיגרום להם להקשיב, להתאפק ולא להפריע למהלך התקין של השיעור. למעשה, רומן כבר נקט באופן חלקי בהליך כזה. הוא נתן לאחת התלמידות הבעייתיות להציג נושא(ראו ברשומה של 28.1.2010)ועקב כך חל שיפור רב מאד בהתייחסותה לשיעורי הפיזיקה. אפשרות נוספת שנידונה היא להעריך ביחד עם כל אחד מן התלמידים את מצבם בכיתה ובפרט את מצבם ההתנהגותי, ואת התייחסותם לשיעורים. המחשבה היא לתת לכל תלמיד למלא טופס קצר שבו יעריך את עצמו ואז ישב ביחד עם המורה (במקרה זה אלאא ורומן) וידון אתו על מצבו בכל פרמטר, למשל האם הוא מקשיב, האם הוא מעורב בשיעורים, האם הוא מתנהג באופן שלא מפריע לחבריו. הדבר מצריך לשבת באופן אישי עם כל תלמיד בנפרד וצריך לחשוב מה יעשו באותו זמן התלמידים האחרים. מאחר שבקבוצה הנידונה מצויים שני מורים, הרי שאחת האפשרויות היא שמורה אחד יכול להיות אחראי על עבודה עצמית כלשהי שתנתן בכיתה.
עקב היעדרותה של שאדיה היום, צורפה קבוצתה אל קבוצתו של אמין. אמין פעל בצורה הראויה להערכה. הוא התגמש ושינה את תכנית הלימודים המקורית שלו ובירר את מצבם הלימודי של התלמידים שצורפו אליו. לאור זאת הוא חזר עם כל התלמידים שאתו, על הנושאים המשותפים שנלמדו על ידי שתי הקבוצות. התרשמותי מהביקור הקצר שערכתי, היא שהשיעור התקיים תוך שיתוף פעולה מצד רוב התלמידים ורוב התלמידים עבדו ולמדו למידה משמעותית. ברצוני לציין גם את התרשמותי מהליך יפה שאמין משתמש בו בזמן ההוראה. אמין נותן לתלמידיו פסק זמן כדי להעתיק את מה שעל הלוח ובזמן זה איננו ממשיך ברצף הרגיל של השיעור. כך מתאפשר לתלמידיםלהתרכז בהסברים שלו ללא צורך לכתוב באותה עת. את פסק הזמן מנצל אמין כדי לעבור בין התלמידים ולכתוב את התרשמותו בנוגע לתפקודם.
עידו הציג היום דוגמאות שונות הנוגעות לחוקים פיזיקאליים שנלמדו. בין השאר הוא השתמש באופן הומוריסטי בסרטונים מצויירים שהוא הציג לפני התלמידים. התלמידים הגיבו בעניין ובהתלהבות.
אשמח אם תגיבו לרשומה זאת, ובעיקר לעניין ההתמודדות עם בעיות הקבוצה הבעייתית.
מה שאתם רואים בתמונה למעלה, הוא תמונת השלג שלא היה, בירושלים. כמו בפעמים קודמות גם היום ציפינו, ובמיוחד התלמידים, לשלג בירושלים, אולם הוא לא הגיע. הציפיה הזו אולי מסבירה את ההיעדרות הדי משמעותית של תלמידים בכיתות. התמונה התחתונה היא הניסוי היפה של גידול גבישים, שהציג עידו לפני תלמידיו (ראו בהמשך), אחד ממספר דברים יפים שראיתי היום בכיתות, המתוארים להלן:
שאדיה דנה בנוסחת אנרגית החום והציגה אותה בסדר שלא היה מוכר לתלמידים. אחד מהם אמר שהנוסחה איננה נכונה משום שסדר הגורמים במכפלה הוא שונה ממה שהוא מכיר. שאדיה נקטה בצעד מתוחכם - במקום לומר לתלמידים שהסדר אינו חשוב היא הציגה לפני הקבוצה את שלושת האפשרויות לכתוב את הנוסחה, ובדקה את התוצאה המתקבלת עבור חום סגולי מסוים, תוספת טמפרטורה מסויימת ומסה מסויימת. להפתעת חלק מהתלמידים, התקבלה אותה תוצאה.
רומן ניצל את האווירה החורפית כדי להפנות את תשומת לב התלמידים למה שקורה בימים קרים – החלונות לחים, יש עליהם מים. הוא שאל למה זה קורה. התפתח דיון ולבסוף רומן והתלמידים הגיעו לכך שיוצאים אדי מים מהפה והם מתעבים על החלונות.
עידו עשה שיעור בנושא העשרה הנוגע לטיסת החלל של אילן רמון ושאל שאלות מעניינות שהתקשרו לנושא התנועה של אסטרונאוטים בחלל תוך שילוב חוקי ניוטון שהם כבר למדו במסגרת פרויקט הטילים שלו – למשל, איך אסטרונאוט יכול להשתמש בכלים מארגז הכלים שלו כדי לנוע לכיוון ההפוך כדי להגיע בחזרה לחללית שלו?
עידו הציג לפני התלמידים את אחד הניסויים שנעשו בקולומביה, החללית של אילן רמון, בנוגע לגידול גבישים בחלל. הוא השווה בין גידול גבישים בחלל לבין גידול גבישים על פני כדור הארץ. מלבד תמונות שהציג לפני הכיתה באמצעות המחשב שלו, הוא ערך ניסוי יפה של גידול גבישים (ראו למעלה).
ביקרתי היום בשלוש קבוצות וברצוני להצביע על כמה דברים טובים הראויים לציון, שראיתי:
הייתה הקפדה גורפת בכל הקבוצות לעשות אבחנה בין חום וטמפרטורה.
היה עיסוק בניסיון להוציא מתפיסת התלמידים את השימוש המוטעה במונח "אנרגית קור" ולנסות להפנים אצלם את המושג הנכון "אנרגית חום".
היה שימוש נרחב בשאילה מכוונת של תלמידים על ידיכם.
אלאא נקטה בהליך מעניין - לאחר שקיבלה את תשובתו של תלמיד על שאלה שלה, היא שאלה את דעתו של תלמיד אחר על תשובה זו. להליך זה יש ערך דידקטי רב כי הוא עשוי לחשוף נקודות ראות של תלמידים שונים, בעיות שונות ורעיונות. כל אלה תורמים להרחבת הידע ולחידוד דברים לכל קבוצת התלמידים.
עידו השתמש בנוסחת אנרגית החום כדי לדון במצבים ספציפיים שונים. הוא שאל מה יקרה במצבים קונקרטיים שונים הנובעים מתוך נוסחת אנרגיית החום. ההליך הזה ממחיש לתלמידים את הקשרים הגלומים בתוך הנוסחה והופך אותה לכלי להבנה פיזיקלית. מהמצבים הקונקרטיים הוא עבר לדיון כללי יותר, למשל – כאשר מגדילים את המסה יש צורך בהגדלת כמות אנרגית החום שמוסיפים כדי לקבל עלייה זהה בטמפרטורה.
אצל רומן ראיתי כיצד השימוש שעשה בהפעלת תלמידים באופן אקטיבי בשיעור, סייע. אמנם הקבוצה שלו ושל אלאא היא קבוצה בעייתית והבעיות לא נפתרו לגמרי אולם הושג כאן הישג. רומן דורש מתלמידים ללמד בכיתה סוגיות שונות הקשורות לאנרגית חום. ראיתי כיצד תלמידה שעשתה זאת היום, השתפרה הן מבחינת מעורבות בתכני השיעורים והן מבחינת ההתנהגות. אני רואה זאת כהצלחה משמעותית.
מביקורי בכיתות שמחתי היום להיווכח שחל שיפור אצל התלמידים בכל הכיתות בהן ביקרתי (3). ייתכן שלתעודות המתקרבות יש השפעה על כך אבל ללא ספק אחת הסיבות היא עבודתכם הקשה על שיפור אווירה לימודית, מעורבות בכיתה והתמודדות נכונה ועקשנית עם בעיות משמעת.ראיתי מספר אירועים מעניינים שראוי להציגם ולתעדם כאן. רומן דן בניסוי מעניין שהציג בכיתה בשבוע שעבר. בניסוי הוא הציג שתי כוסות פלסטיק עם מים. באחת מהן מונחת פיסת קרח עם בורג ברזל בתוכה, הנחה על קרעית הכוס. בכוס השניה פיסת קרח באותו גודל צפה על מי הכוס. היות והחום הסגולי של המים גדול בהרבה מזה של הברזל, הציפייה היא לכאורה לכך שייקח לה זמן ממושך יותר להינתך על ידי המים שמסביבה (שהטמפרטורה שלהם גבוהה יותר) מאשר לקרח עם גוש הברזל. זאת מאחר שברזל תקוע בקרח, ולכן יש פחות קרח על חשבון הברזל. מה שקרה הוא הפוך - דווקא הקרח הצף הותך מהר יותר. ההסבר לכך הוא שהמים שליד הקרח הצף מתקררים, צפיפותם יורדת עקב כך והם נעים מטה. שם הם מתחממים ושוב עולים. באופן כזה נוצרת מעגל זרימה של מים. לעומת זאת, המים שבקרח התחתון מתקררים ונותרים במקום משום שאין להם לאן ליפול. עקב כך הקרח העליון מותך מהר יותר. הניסוי יפה אבל לדעתי רק מיעוט מן התלמידים הבין אותו. עם זאת, גם זו לטובה. לעתים צריך לפנות אל הרובד הגבוה יותר של החשיבה ולכן אל הרובד הגבוה יותר של התלמידים.אפשר לעשות זאת אך באופן מצומצם ובזהירות.
עידו הציג היום טבלה של ייצוג הנתונים שהתקבלו בניסוי שערך. בניסוי הונחה מבחנה עם נוזל בטמפרטורה נמוכה בתוך כוס כימית עם אותו נוזל אך בטמפרטורה גבוהה. הוא עקב ביחד עם הכיתה אחרי השתנות הטמפרטורה בנוזל שבמבחנה ובכוס כאחד. באופן כזה ניתן להראות שאנרגית החום עוברת מהכוס הנמצאת בטמפרטורה גבוהה יותר, אל המבחנה, שהטמפרטורה שלה נמוכה יותר.
בשיעור של רומן שאל תלמיד שאלה מעניינת אך היא לא הייתה קשורה לשיעור (למרות שהייתה קשור לפיזיקה) - "כשאני קופץ מאוטובוס כשהוא עדיין נע, האם אני מקבל את מהירות האוטובוס או שאני נשאר באוויר והוא ממשיך לנסוע?". כיצד להתייחס לשאלה מעניינת שאיננה קשורה לנושא הנלמד? מצד אחד ממש לא מומלץ לדחות אותה ומצד שני, התייחסות לשאלה כזו מחוץ להקשר, עלולה לפגום במסלול השיעור. אפשרות אחת היא לבקש מן התלמיד לדחות לזמן קצר את ההתייחסות לשאלה, לאחר סיום של קטע מסויים במסגרת השיעור, כדי לא לפגום במהלך השיעור, ולאחר מכן, במסגרת השיעור, להתייחס אליה בקצרה. אפשר גם להודיע שנתייחס לכך בשיעור הבא ולבקש מן התלמיד לחפש עד אז חומר בנושא וללמוד עליו. אפשר אולי לרשום את השאלה ואז להודיע שייעשה רישום של השאלות ובעוד תקופת זמן תהיה התייחסות לשאלות שנשאלו, וכדאי אפילו לעודד את התלמידים לחשוב על שאלות נוספות. אחרי שיצטברו כמה שאלות, אפשר להקדיש להתייחסות אליהן פרק זמן משמעותי, אולי אפילו שיעור שלם.אשמח אם תעלו בעצמכם רעיונות להתמודדות עם מצב כזה, בתגובה לרשומה זו.בהזדמנות זו, היות ואתם נכנסים לתקופה של מבחנים אני מאחל לכולכם הצלחה מלאה בכל המבחנים שלפניכם.סוף שבוע מוצלח ומהנה לכולם.
בביקורי בקבוצותיכם היום עסקתם כולכם באופנים שונים בביסוס המושג חום, מעבר חום וניסיונות למנוע את השימוש המוטעה במונח קור כמושג פיזיקאלי. ראיתי מספר נסיונות מעניינים לעשות זאת. כמו כן עסקתם בחום הכמוס. נהניתי לראות כיצד עוררתם כולכם דיונים בקבוצות שלכם תוך כדי מעורבות של התלמידים ברמה זו או אחרת.
להלן כמה התרחשויות מעניינות שראיתי בשיעורים היום:
עידו לקח כוס מים שחימם באמצעות להבה ושאל את התלמידים מה צריך לעשות כדי להאיט את מהירות החלקיקים במים. מעניין שגם לאחר דיון ממושך למדי לא הייתה תשובה בפי התלמידים, דבר המעיד על כך שקשה להפנים אצלם את מעבר החום לסביבה כעניין שמתרחש עקב מסירת אנרגית תנועה של החלקיקים במים לחלקיקי האוויר כאשר הכוס חשופה לאוויר.כמו כן, נראה שלתלמידים קשה להפנים את הקשר בין תנועת החלקיקים לבין הטמפרטורה (שהיא בעצם הביטוי לטמפרטורה הממוצעת של חלקיק) ובודאי שקשה להם להפנים את היותה של אנרגית החום הכוללת סכום כלל אנרגיות התנועה של כל החלקיקים.
בדברו על טמפרטורה עבר עידו כל העת בין שימוש במונח טמפרטורה לבין שימוש במונח אנרגית התנועה הממוצעת של חלקיק , הליך שיש בו כדי לקדם את הפנמת הטמפרטורה כביטוי לאנרגית התנועה הממוצעת של החלקיקים.
יסאר קיים דיון מעניין עם מעורבות גדולה של הכיתה, שעסק בשימוש הנכון במונח חום ולא קור. הוא התעקש על השימוש במונח מעבר חום ולא "מעבר קור" כך שכאשר למשל אומרים שגוף מתקרר לא מדובר על אנרגית קור שעוברת אל הגוף אלא על אנרגית חום שעוברת מן הגוף לסביבה.כמו כן יסאר התעקש עם התלמידים על הצגת הסברים מצידם כאשר הם טוענים טענה מסויימת. למעשה הוא התעקש על שימוש בטיעון, שהוא הסבר המלווה בנימוקים. בשיעור שלו גם נשאלו על ידי תלמידים שאלות מעניינות כגון: מה קורה כשאני חולה וטמפרטורת הגוף שלי עולה, למה שטמפרטורת האוויר שמסביב תעלה בגלל תה חם.
רומן הציע לתלמידיו דרך לימוד והערכה אחרת – באמצעות פרויקטים שכל קבוצה תעשה. הוא הציג את העניין לבחירת התלמידים – האם כן או לא.
היום התחלתם להורות את נושא אנרגית החום בכל הקבוצות שלכם. ראיתי אופנים שונים של הצגת הנושא וזה יפה. לא היה אותו דגם באף קבוצה שראיתי. למשל, בקבוצתו של יסאר ואמין הציג אמין קודם סקירה כללית ומתומצתת של הנושאים שיידונו במסגרת נושא אנרגית החום כפתיח לנושא כולו. שאדיה, לעומת זאת, פתחה בדיון יסודי על האבחנה בין אנרגית החום לבין הטמפרטורה ורק לאחר מכן פנתה לעסוק בגורמים הקובעים אנרגית חום. ברצוני להסב את תשומת לבכם לכמה פרטים מעניינים, שנוכל ללמוד מהם:
שאדיה ערכה את האבחנה בין אנרגית חום לבין טמפרטורה באמצעות דיון שסוכם בטבלה על הלוח. היא שאלה שאלות כגון מה קשור לחום, מה קשור לטמפרטורה, ואת מה שנאמר כתבה בטבלה , ולאחר מכן קיימה על כך דיון.
שאדיה הפנתה שאלות באופן מכוון לתלמידים שאינם משתתפים. דבר זה יש בו כדי להפוך אותם למעורבים, ולשדר מסר של התעקשות על שיתוף כל התלמידים באופן אקטיבי בשיעור.
שאדיה עשתה קישור לנושא החלקיקים ושאלה שאלות כגון "איך זה קשור לחלקיקים?". היא הגיעה עם התלמידים לכך שהחלקיקים נעים יותר מהר כאשר מחממים גוף.
בשיעור של שאדיה עלתה השאלה מה הקשר בין מעלות צלזיוס למעלות פרנהייט. למרות שאין זה כה חשוב, הרי שהיות והשאלה הגיעה מכיוון התלמידים כדאי לטפל בה ולתת לה מענה בשיעור שלאחר מכן, לא בהכרח עבור כל הכיתה אלא לפחות עבור התלמיד השואל (למשל לתת לו את הנוסחה לחישוב המעבר בין סולמות הטמפרטורה השונים, או אולי להציע לו לחפש את הנוסחה הזו באינטרנט ולהציגה לפני הכיתה - גם זאת אפשרות ראויה).
בשיעור של יסאר ואמין אחד התלמידים אמר שגם קור עובר. כדרכו להתייחסות רצינית לשאלות, אמין התייחס גם לשאלה זו והפנה את תשומת לב התלמיד לכך שתמיד אנחנו מדברים על מעבר חום. באופן כללי, כדאי להקדיש לנושא זה זמן, ולשלב דוגמאות שונות ולשאול שאלות שונות. זהו נושא שקיים בו בלבול אצל תלמידים ותלמידים רבים סוברים שקיימות שתי מהויות שונות - חום וקור, וזה כמובן איננו נכון. קיים חום והוא עובר ממקום למקום. כאשר חום נפלט מגוף אנחנו אומרים שהוא מתקרר וכאשר חום נוסף לגוף אנחנו אומרים שהוא מתחמם.
ברוכים הבאים לבלוג הסטודנטים של יורם אורעד במכללת דוד ילין. בבלוג זה נעלה רפלקציות של שיעורים במסגרת אימוני ההוראה שלכם הסטודנטים, וכן תהיות, שאלות, רעיונות ומה לא? אתם, הסטודנטים שלי, מוזמנים להשתמש בבלוג לצרכי אימוני ההוראה ושיעורי הדידקטיקה, ועוד. אל בשביל ההוראה החדש
.JPG)
רשומות
