יום שני, 30 במרץ 2009

כמה תובנות בנוגע להפעלת הבלוגים באימוני הוראה



בחודש אוקטובר של השנה שעברה (2008), התחלתי להפעיל איתכם בלוגים בעבודת אימוני ההוראה מתוך מחשבה שהדבר יקל על עבודת הרפלקציה וכן יאפשר יתר שיתופיות. אני חושב שהזמן שחלף מאז (כחצי שנה) מספיק דיו להפקת כמה תובנות, מסקנות, לקחים והמלצות בנוגע להפעלתם במסגרת אימוני ההוראה:

יתרונות

  • שקיפות: הבלוג שקוף לעיני כל הסטודנטים. תכונה זו אפשרה לכם, הסטודנטים, ללמוד אחד מן השני. לא כולכם ניצלתם תכונה זו אבל חלק גדול מכם בפירוש עשה זאת. חלק מן הדברים שהועלו בבלוג על ידי הסטודנטים זכה לתגובות וגם נראה שמסקנות, הליכים דידקטיים שבוצעו ועוד, נקראו ונלמדו על ידי סטודנטים אחרים בתוך הקבוצה.
  • גיבוש מחשבות לעצמי: הפרסום בבלוג איפשר לי עצמי להרהר ולגבש מחשבות. נכון שניתן לעשות זאת גם במתכונת של וורד ובלי לפרסם כלל אולם קיים לדעתי הבדל משמעותי בין מצב שבו אני יודע שאיש אינו עתיד לקרוא את מחשבותי לבין מצב שבו אני מודע לכך שיש להן קוראים פוטנציאליים - גם הסטודנטים שלי אך גם אנשים אחרים מרחבי הרשת.
  • קלות הפעלה: לדעתי, הפעלת הרפלקציות באימוני ההוראה באמצעות הבלוג, אפשרה קלות ונגישות גדולה יותר באופן משמעותי מאשר האופן שבו הדבר נעשה עד כה (דהיינו באמצעות דוא"ל). לדוגמה, לקריאת רפלקציה של אחד מכם, כל מה שעלי לעשות הוא להקליק על הבלוג שלו, המצוי ברשימת הבלוגים של הסטודנטים, לקרוא ולהשיב. זאת, בניגוד לשימוש בדוא"ל שחייב כניסה לדוא"ל של הסטודנט, הורדת מסמך הרפלקציה שלו שנשלח באמצעות הדוא"ל ולאחר מכן התגובה שלי, שנשלחה בדוא"ל או כמסמך וורד המצורף לאימייל, דבר שעוד יותר סירבל את פעולת הניהול של הרפלקציה.
  • אפשרות לצפיה ברפלקציות ולתגובה אליהן: השימוש בבלוג איפשר לנו לקרוא בקלות אחד את דברי השני ולהגיב בצורה קלה וידידותית מכל מקום. נכון שהדבר אפשרי גם בדוא"ל על ידי שליחה לרשימת התפוצה של כל הסטודנטים והמרצה, ומענה ב"השב לכולם" אך זה מסורבל בהרבה.
  • שימוש בתגיות: השימוש בתגיות בבלוג איפשר ומאפשר לי ולכם לחפש רשומות שלכם, הסטודנטים, ושלי, דבר שאיננו קיים כלל בדוא"ל. אינני יודע כמה מכם השתמשו בזה אך לי הדבר בפירוש סייע.
  • הבלוג כמאפשר מעקב: למרות שלא התכוונתי לכך מלכתחילה, הרי שהבלוג הפך עבורי ועבור כולנו למעין מקום ריכוז של דברים עיקריים שנעשו במהלך הלימודים. אתם, הסטודנטים, וגם אני (ואני עושה זאת) יכולים לעיין בדברים וללמוד מהם באופן מרוכז על מה שנעשה במהלך הזמן ולקבל גם פרספקטיבה של הדברים.
  • קישור לאתרים או מסמכים שימושיים: האפשרות לקשר בקלות בבלוג לקישורים שימושיים שונים כגון אתרים בנושאי חינוך מדעי ומסמכים שונים שחולקו ונשלחו במהלך הזמן, הפך את הנגישות למידע רלוונטי וממוקד לצרכינו לזמינה מאד.
  • אפשרות מעקב בשבילי כמדריך דידקטי: מבחינתי כמדריך דידקטי, הבלוג מאפשר נוחות וקלות במעקב אחרי הבלוגים של הסטודנטים. ניתן למשל לראות מיד אילו סטודנטים הגיבו לאחרונה, ניתן להכנס לרשומות שלהם ולעקוב אחריהם, ללא צורך להתחיל לחפש למשל באימייל או במסמכי וורד.
  • האפשרות לשלב תמונות: הבלוג מאפשר לשלב תמונות בקלות. האמת היא שעד כה השתמשנו ביכולת הזו רק באופן מינורי אבל בהחלט כדאי יהיה להגביר את השימוש בה בעתיד, כאשר זה יהיה נחוץ.
  • יצירת בלוגים המותאמים אישית לכל סטודנט: השימוש בבלוגים אישיים שימש פלטפורמה ליצירת מקום אישי לכל סטודנט על פי צרכיו ועל פי סגנונו.
  • תרומה לקהלים חיצוניים: הבלוג לא נבנה מתוך כוונה לתרום לקהלים חיצוניים, אבל כמובן שהוא מאפשר גם לאחרים ליהנות מהידע המצטבר בו ומהתובנות שהועלו בו ואני שמח על כך.

חסרונות:
  • הבלוג גלוי לעין כל: מה שמהווה יתרון, הוא גם חיסרון - העובדה שהבלוג גלוי לכל. ייתכן שהיו ויהיו דברים שאתם הסטודנטים לא רציתם ולא תרצו לשתף עם אחרים, אלא רק מולי ולא מול כולם. זה מובן. לדעתי אפשר להתמודד עם כך באמצעות האימייל, באופן כזה שמי שירצה להעביר פריטים רק לעיני בלבד יעביר זאת דרך האימייל. זה כבר קרה, אם כי מעט מאד, כי בסופו של דבר אנחנו משתפים עניינים מקצועיים הקשורים לחינוך מדעי, ולכן לא מתעוררת, או כמעט ולא מתעוררת, נחיצות להסתיר דברים, אלא להיפך - לחשוף ולשתף.
  • אין תמיכה בהצבת קבצים: הבלוג במתכונתו הנוכחית, איננו מאפשר הצבת קבצים פשוטה, למשל קבצי וורד, פאוור פוינט ועוד. בבלוג זה התגברנו על כך על ידי קישור לאתר וויקי שבו הצבנו את המסמכים הדרושים לנו. הוויקי נתן פתרון טוב למדי לצורך בהצבת קבצים.
  • הבלוג עובד רק אונליין: במקרה שאין גישה לאינטרנט אין גם אפשרות לעבוד בבלוג. אני חושב שזהו חסרון מזערי ביותר משם שאת אותו הדבר בדיוק ניתן לומר גם על האימייל.


לסיכום, מנקודת הראות שלי, לאור ניסיון של כחצי שנה (מאז אוקטובר 2008) אני מוצא שהשימוש בבלוג הוכיח את עצמו ככלי נוח ויעיל באימוני ההוראה וכן עבור שיעורי הדידקטיקה. עושר האפשרויות שבו מאפשר דברים רבים כגון התאמה לסגנון אישי של הסטודנט, שילוב אלמנטים ויזואליים שונים ועוד.

אשמח לקבל תגובות, שאלות, הארות וכו", על מה שאמרתי.

בברכה

יורם

יום חמישי, 26 במרץ 2009

יום ההוראה האחרון שלפני חופשת פסח


היום היה יום ההוראה האחרון שלכם לפני חופשת הפסח. בבוקר הודיעו לנו בבית הספר על יום צילומים של תלמידי שכבת כתה ט, שבו יוציאו מדי פעם תלמידים, ולעתים קבוצות שלמות של תלמידים לצורך הצילומים. די חששתי שהדבר ישבש באופן משמעותי את עבודתכם. לשמחתי זה לא קרה ברוב המקרים, חוץ משיבושים מעטים וקצת אי שקט, אבל לא מעבר לזה.
בשיעור של אמתיסאל ועביר עלה עניין מתן השמות לקטבים השונים של המגנט. האמת היא שהשיום (מתן השמות) איננו בעל חשיבות עליונה בעיני אבל רצוי שלא להשתמש בסימני הפלוס והמינוס. שימוש כזה עלול לבלבל עם הסימון שמשתמשים בו עבור מטענים חשמליים. עדיף להשתמש במונחים המקובלים - קוטב צפוני וקוטב דרומי של המגנט.

בשיעור של יסאר ואמין ראיתי דיון מעניין בנושא הכוחות. יסאר הציג דוגמאות מגוונות של כוחות מאוזנים אך במקום להסביר אותן הוא הציג אותן כשאלות. לדוגמה - אני לוחץ על הקיר. האם זה מקרה של כוחות מאוזנים? מי מפעיל כוח יותר גדול, אני על הקיר או הקיר עלי? כך, באמצעות שאלות ותשובות של התלמידים, יסאר ניווט את הדיון בצורה מעניינת, כפי שהוא יודע לעשות, והתקדם והיבנה, ביחד עם התלמידים, את נושא הכוחות המאוזנים והרגשתי שהם אכן הפנימו את המושג.

חג פסח שמח וחופשה נעימה ומהנה

יורם

יום שישי, 20 במרץ 2009

ניתוח משותף של המבחן על אנרגית החום



אתמול בשיעור דידקטיקה, ניתחנו ביחד את המבחן בנושא אנרגית החום, אחרי שסיימתם את בדיקתו. להלן מספר נקודות מענינות שעלו בניתוח:


הערות כלליות

  • התאמה לרמת התלמידים: רובכם חשבתם שהמבחן היה מותאם לרמת התלמידים.
  • חוסר מוכנות למבחן: בחלק מן הקבוצות הורגש שהתלמידים לא התכוננו למבחן. לא כל כך ברור מדוע. ייתכן שאחת הסיבות הייתה הדרישות הכלליות של בית הספר, שייתכן ועולות על יכולת הנשיאה של התלמידים. רמז לכך עלה בשיחתה של אדלה המנהלת עם התלמידים בכיתתו של יסאר. אדלה הודתה שייתכן שהעומס הכללי בבית הספר גדול מדי ואף הבינה ללב התלמידים, בצד דרישה בלתי מתפשרת לעשות את מה שנדרש מהם.
  • היעדרות: תלמידים רבים למדי נעדרו מן המבחן.
  • שאלות איכותיות מול שאלות כמותיות: העליתם את הצורך בכך שיהיו שאלות איכותיות על חשבון שאלות כמותיות.
  • הנחייה במהלך המבחן: הצורך הבלתי פוסק בהנחייה עלה בדיון כעניין רווח מאד. כאן חשוב לציין שיש להזהר שלא להגרר לכך שהנחייה זו תהפוך, בלי לשים לב, לתשובה על השאלה שעליה מבקשים התלמידים הנחייה.
  • התעקשות על שלבים בהצגת פתרון לשאלה: עלתה השאלה האם בחישוב הנקודות, יש להתעקש על הצגת דרך מסודרת על פי דרישת המורה או לא. לדעתי, וזו דעתי בלבד, התעקשות כזו היא עניין בעייתי משום שמהי בעצם הדרך הנכונה? בדרישה כזו אנו עלולים לקבע את התלמידים לדרישה לדרך אחת ויחידה. מלבד זאת, ייתכן שהתלמיד איננו מפגין יכולת בהצגת סדר של שלבים אך מן הדרך ניתן להסיק שהוא הבין את המושגים ופעל מתוך הבנה.
  • בקשת תלמידים למועד מאוחר יותר: תלמידים רבים ביקשו לערוך את המבחן במועד מאוחר יותר. אינני אומר שלא צריך להתחשב אבל התרה קלה מדי לעשות זאת משדרת מסר בעייתי - חוסר צורך בהתחייבות. תלמידים צריכים להבין שקיימות דרישות קבוצתיות (כגון מבחן) שכולם חייבים להתגייס מאחוריהן, מעבר לצורך האישי. גם אם לא נוח לי או לא מתחשק לי, אני אבצע זאת ביחד עם כל הקבוצה. כמובן שקיימים מקרים מיוחדים בהם יש להתחשב. עם הזמן תחדדדו את יכולת האבחנה שלכם בין מקרים כאלה לבין מקרים בלתי מוצדקים.
  • ניסוח כותרת המבחן כמבחן משותף: הצגתם את טענתם של כמה תלמידים על כך שהם חשבו שהמבחן הוא למעשה עבודה משותפת כי כותרתו היא "המבחן המשותף". האמת היא שאינני מתייחס ברצינות גדולה מדי לעניין זה. קשה לי להאמין שתלמידים אכן חשבו כך ונראה לי שהם פשוט ניסו לגרור לעשיית המבחן כעבודה משותפת במקום לעשותו בעצמם, כיחידים. למרות זאת, ייתכן שבפעם הבאה כדאי שננסח את שם המבחן באופן שונה, כדי למנע פתחון פה מסוג זה.
  • פחד משאילת שאלות אצל יוצאי חבר העמים:אצל עלתה בעיה של פחד משאילת שאלות אצל תלמידים יוצאי חבר העמים, במיוחד אצל הבנים. מדובר כנראה על עניין תרבותי - החשש שמא שאילת שאלות תתפרש כחוסר ידיעה, חוסר הבנה, עם ההשלכות לגבי ההערכה.
שאלות ספציפיות

שאלה 1: מסיח א' הוא בעייתי– המשקל חבוי במקום לא בולט שמקשה על ההבחנה בו.
שאלה 2: יש בעיה בהצגת השאלה - בתחילה מדובר על חומר א', חומר ב'. בהמשך הנוסח לא שונה, מדובר על חומרים בלי א' או ב'. אולי צריך לציין שם ספציפי של חומר ( שמן, מים) ולא חומר א',ב'. כמו כן השאלה איננה מספיק חשובה כדי לתת עליה כל כך הרבה נקודות, ומצד שני היא מבלבלת.
שאלה 6: בסעיף א היה לתלמידים קושי מבחינת בידוד משתנים. בסעיף הייתה קיימת גם בעיה באבחנה בצורך לחבר את הטמפרטורה ההתחלתי של 18 מעלות ל הפרש הטמפרטורות שהתקבל.

הצעות של רנאן ושל יניב
  • בנוגע לשאלה כיצד לבנות מבחן שיהיה בו מענה לתלמידים החלשים יותר הציעה רנאן הצעה: נבנה מבחן שבו יהיו מספר שאלות בסיסיות שכל התלמידים (שלמדו והתכוננו) יוכלו לענות עליהן. ביחד יסתכם הניקוד של שאלות אלו לניקוד של ציון עובר מסוים (55-60), רק לאחר מכן נרכיב שאלות מורכבות יותר, המתאימות לתלמידים חזקים יותר.
    אני מציע, בהמשך להצעתה של רנאן, שהשאלות הבסיסיות יופיעו בתחילת המבחן ורק לאחריהן השאלות המורכבות יותר. באופן כזה נקל על התלמידים החלשים לקבל ציון עובר במבחן. מאחר שהשאלות מופיעות בהתחלה, הם יעשו אותם תחילה וכך לא יסתכנו בהתעכבות על שאלות בעייתיות מבחינתם.
  • "מכירת שאלות": יניב הציג דרך להתמודד עם אי ידיעה של תלמידים בנוגע למרכיבים שונים בשאלה. הוא "מכר" שאלות לתלמידים: אם תלמיד לא ידע מרכיב מסויים בשאלה, כגון נוסחה או יחידה, הוא הסכים לתת לא את האינפורמציה הנדרשת, תמורת הפחתה של מספר נקודות. היתרון שבדרך זו היא שבמקום שהתלמיד ישב משותק לנוכח חוסר ידיעה של פרט, חשוב ככל שיהיה, הוא יוכל לקבל את האינפורמציה הנדרשת ולהפגין את ידיעותיו באופן חלקי. לדוגמה, ייתכן שהוא שכח את נוסחת אנרגית החום אך הוא יודע כיצד לעבוד אתה. אם ניתן לא אותה הוא יוכל להפגין את ידיעותיו ביישומה אך מצד שני ידע שהמחיר על חוסר ההכנה המספיק שלו, שהתבטא בחוסר ידיעה לגבי הנוסחה, הוא מספר נקודות שירדו לו.
לסיכום, הייתה הסכמה כללית שהמבחן היה הצלחה. כמו כן, הוא היה מותאם לרמתם של התלמידים. היו מספר בעיות שביניהן ההעדרות מן המבחן של מספר די רב של תלמידים, הדרישה המוגזמת להנחיה במהלך המבחן והבקשות לעשיית מבחן במועד מאוחר יותר.

יום חמישי, 12 במרץ 2009

אחרי המבחן על אנרגית החום



היום, יום קיום המבחן בנושא אנרגית החום, המבחן התנהל באופן תקין וסדיר בדרך כלל, אך היה טווח די רחב של התייחסות והתנהגויות של תלמידים .היו קבוצות שבהן ניכר שתלמידים התכוננו לקראת המבחן ולעומת זאת קבוצות שההכנה לקראת המבחן לא נמצאה בסדר עדיפות גבוה בסדר היום שלהם. משיטוט בין הקבוצות ראיתי שקיימות עדיין מספר בעיות בהבנת מושגים שונים הקשורים באנרגית החום. אחת מהן הייתה הבלבול בין טמפרטורה לבין הפרש טמפרטורה. בעיה נוספת הייתה הקושי של חלק מהתלמידים להשתמש בנוסחת אנרגית החום כדי למצוא פרמטרים שונים כגון טמפרטורה. שוב ושוב מעניין לראות שבעוד שהתלמידים עושים בקלות (כך יש להניח) שימוש במשוואות אלגבריות בשיעורי אלגברה, הם מתקשים לעשות זאת כאשר זה נוגע לפיזיקה, כאילו מדובר במשהו שונה לחלוטין. יניב העלה היום נושא זה בשיחת הרפלקציה שלנו היום ואני מודה שאין לי, וגם לא לאחרים שאני מכיר, תשובה מעשית ועכשווית לנושא זה. הפרדה מוחלטת זו, שהתלמידים עושים בין מקצועות שונים, במקום להשליך מפעולות וממושגים שהם משתמשים בהם במקצוע אחד, לדברים דומים שהם עושים במקצוע אחר (כדוגמת המשוואות), היא כאובה.
עניין נוסף - ברצוני להעלות הצעה שהציעה רנאן, הצעה שנראית לי ראויה מאד, חשובה מאד ויש בה גם הזדמנות להתנסות בסוג אחר של הוראה. כידוע, חלק מן התלמידים בכיתתה של קרן הם תלמידים לקויי למידה שיש צורך להסביר להם מושגים ותהליכים באופן אחר מאשר לכלל התלמידים. למעשה, יש צורך לקחת אותם (מדובר על 3-5 תלמידים) וללמדם באופן צמוד יותר ופרטני יותר וגם לבחון אותם כך. רנאן מציעה שנעשה מעין תורנות סטודנטים שבה פעם בשלושה שבועות, ייקח סטודנט מתוך זוג סטודנטים, תלמידים אלה, וילמד אותם באופן פרטני את החומר המקביל שלומדים חבריהם בכיתה. זה יוכל כמובן לעבוד רק בקבוצות שבהן יש זוג מורים ( אודי ויניב, אמין ויסאר, אמתיסאל ועביר). אני חייב לומר שבמבט ראשון, ההצעה נראית פשוט מעולה. אולי נעלה אותה לדיון בפגישה הבאה שלנו. עניין אחר שאני מעוניין להציע היא למידת עמיתים. הכוונה היא שמדי פעם, סטודנטים יבקרו בקבוצות אחרות ויתרשמו מדרך ההוראה של עמיתיהם ולאחר מכן נביא את ההתרשמויות והשאלות לדיון. אני מציע שנדון גם בכך.

יום חמישי, 5 במרץ 2009

יום לא שקט


ללא שציפינו לכך, היינו עדים היום ליום לא שקט בלימודי ההוראה. ראיתי זאת מביקורי בקבוצות (ב- 5 קבוצות מתוך 6) וגם שמעתי זאת מכם בפגישת הרפלקציה שלאחר השיעורים. ללא ספק היה זה יום מתסכל מבחינתכם זאת אבל לא היה קשה במיוחד לזהות לפחות מספר גורמים לכך:

  • חג פורים המתקרב: כמו בתי ספר אחרים ברחבי הארץ, גם בבית הספר שבו אנחנו פועלים, ייערכו חגיגות פורים ביום ראשון. כבר עכשיו התלמידים נערכים לכך ולכן תשומת ליבם מוסחת.
  • הערכות הרבעון המתקרבות: בקרוב יקבלו התלמידים את הערכות הרבעון שלהם. גם זו נקודה שיש בה כדי לעורר אי שקט.
  • ההמתנה לתשובה מבתי הספר שהתלמידים מבקשים להתקבל אליהם: התלמידים ממתינים עתה לתשובות מבתי הספר התיכוניים שאליהם ביקשו להתקבל. ללא ספק עניין זה מהווה גורם נוסף למתח.
  • הביקורים התכופים של בעלי תפקידים בכיתות: המחנכות והרכזת ביקרו היום הרבה מעבר לרגיל בתוך הכיתות בשעת השיעורים ועניין זה הפריע לרצף של השיעור ולריכוז של התלמידים.
  • משחק הכדורגל שהתקיים בהפסקה הגדולה: כזכור לכם, התקיים משחק כדורגל שבו גם השתתף נציג שלנו מקרב המורים - אמין. המשחק גם התמשך מעט אל תוך השיעור השני.
ייתכן ותוכלו להוסיף לרשימה זו סיבה או סיבות נוספות אבל אוסף כזה משמעותי של סיבות די בו כדי להסביר את מה שהתרחש. בכל מקרה, יש לזכור שבית ספר הוא מוסד דינאמי ביותר והתלמידים שבו, במיוחד בגיל זה, גיל ההתבגרות, נתונים לשינויים עזים ותכופים המקשים לעתים על הבנת התרחשויות הקורות בכיתה.
למרות זאת אני חייב לציין שהתרחשה למידה בכל הקבוצות גם אם בריכוז פחות ומעורבות פחותים של התלמידים מאשר בדרך כלל.