יום חמישי, 19 בפברואר 2009

מעבר בין מצבי צבירה


בעקבות השיעורים בהם צפיתי היום ברצוני להסב את תשומת לבכם לשתי נקודות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן:

  • ההבדל בין נמס לניתך: תלמידים הרבו להתבלבל בין היתוך של חומר להמסה של חומר. במקום לומר "חומר ניתך" הם אמרו "חומר נמס". היתוך והתמוססות הם שני מושגים שונים. באנרגית חום אנחנו עוסקים בהיתוך, שהוא מעבר של חומר ממוצק לנוזל, וכדאי להקפיד על שימוש במושג זה. במקרה זה שיום (נתינת שם) יש בה חשיבות של מניעת בלבול. כדאי להקפיד על כך, זאת אומרת - להקפיד שתלמידים ישתמשו במושג היתוך, כאשר מדובר על מעבר מצב צביר ממוצק לנוזל.
  • ניסוי להדגמת התופעה של טמפרטורה הנשארת קבועה במהלך מעבר בין מצבי צבירה: בניסוי שנעשה בכיתתן של עביר ואמתיסאל, הראה התרמומטר טמפרטורת קרח של 2-3 מעלות בעוד שהטמפרטורה צריכה להיות 0 מעלות. הסיבה היא שהקרח שבתוך כוס הזכוכית שחוממה, היה בצורת גושים. לכן, הטמפרטוה כפי שנמדדה, הושפעה לא רק מהקרח אלא גם מהאוויר שבין גושי הקרח. היות וטמפרטורת האוויר גבוהה מטמפרטורת הקרח, הרי שהתוצאה הייתה למעשה של איזשהו ממוצע שהושפע הן מטמפרטורת הקרח מצד אחד והן מטמפרטורת האוויר מצד שני. בשיעור הרפלקציה שהתקיים לאחר השיעורים, דנו בעניין זה ועלו שתי אפשרויות להתמודד עם כך: אפשרות אחת היא לערבב את הקרח עם מים. הטמפרטורה של תערבות הקרח עם המים תהיה 0 מעלות. כשנשים את התרמומטר, הוא ימדוד 0 מעלות. אפשרות שניה היא לתקוע את התרמומטר בתוך אחד מגושי הקרח כך שמה שיימדד יהיה טמפרטורת הקרח.

יום חמישי, 12 בפברואר 2009

עוד יום של אימוני הוראה


עוד יום של אימוני הוראה עבר עלינו וברצוני לציין מספר אירועים שכדאי ללמוד מהם:
  • אצל אלאא ראיתי הצגה מעניינת של נתונים, רעיון פשוט וטוב. היא מציגה את הנתון המסוים, במקרה זה חום ההיתוך של מים ואז נותנת לו פירוש אחר, זהה במשמעותו לנתון. היא הציגה את הנתון של חום היתוך של מים - 333,000 ג'ול לקילוגרם ואז נתנה פירוש אחר שלו: אני משקיעה 333,000 ג'ול של אנרגית חום כדי שהמים יעברו ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזל. אני סבור שהצגת נתון או מושג במספר צורות עשוי לחזק את הבנת והפנמת המושג אצל התלמידים. אפשר גם לשאול את התלמידים שאלות בצורות שונות, שמכוונות להבנת הנתון או המושג.
  • אצל אחד מתלמידיה של אלאא עלתה בעייתיות בהבנת המעבר של מעבר בין מוצק לנוזל: אחד התלמידים שאל איך זה יכול להיות שאנחנו מספקים אנרגית חום רבה לשמונה קילוגרם של קרח באפס מעלות (באחד התרגילים) ולמרות זאת אין עלייה בטמפרטורה. שוב עולה כאן הבעיה שתלמידים נוטים לקשר אספקת חום לעלייה בטמפרטורה. כדאי להיות מודעים לכך.
  • ניסוי פשוט שעשה רומן בכיתתו יכול להמחיש יפה, תוך כדי תרגול, את נוסחת אנרגית החום. רומן הביא קנקן חשמלי ושפך לתוכו 300 גרם מים. הוא ביקש מהתלמידים לחשב כמה אנרגית חום יש לספק למים כדי להרתיח אותם. הוא מדד את הטמפרטורה ההתחלתית של המים ושאל את התלמידים איך הם ימדדו את הפרש הטמפרטורות ואז פנה לחישוב אנרגית החום. רומן גם שאל את התלמידים האם החום שמספק הקנקן החשמלי הוא גם החום שיקבלו המים. מעניין שתלמידים שנשאלו, לא ידעו לענות מה תהיה טמפרטורת הרתיחה של מים. מאחר שלא הייתי עד סוף השיעור אני רק מניח שהוא עשה גם את הניסוי עצמו - הרתחת המים ובדיקת כמות אנרגית חום שהתקבלה בפועל.
לבסוף, ברצוני לציין שלמרות ההבדלים במידת המשמעת ובשקט ובסדר בשיעורים השונים בהם צפיתי, הרי שבכולם התקיימה למידה תוך השתתפות ומעורבות של התלמידים.

יום חמישי, 5 בפברואר 2009

קצת על ענייני סדר ומשמעת



היום ראיתי שני אירועים הקשורים לענייני סדר ומשמעת של תלמידי חטיבת הביניים שאתם מלמדים, שחשוב לדעתי עליהם. יש מה ללמוד מהם:

  • רנאן דנה בשיעור הראשון שלה בבעיות של משמעת וקשב שהיו בשיעור הקודם שלה בשבוע שעבר. היא הקדישה את השיעור לדיון בבעיות המשמעת, שמעה את דברי התלמידים והאזינה להם בכבוד ובסבלנות רבה. היא הציגה את דעתה בנושא ושמעה בחזרה את דעותיהם. השיעור היה לא פשוט וגם לא שקט ורנאן נתנה בחוכמה במה לביטוי דברי התלמידים והדיון שהתקיים התייחס בכנות רבה ובאופן ענייני לדברים שהועלו. בשיעור השני התקיים שיעור בענייני התוכן עצמם (אנרגית חום). השיעור השני היה מופתי. הוא התנהל באווירת שקט ושלווה, ושיתוף פעולה ומעורבות של התלמידים. מסתבר שהשיחה עם התלמידים סייעה מאד ושינתה את המצב מן הקצה אל הקצה. התלמידים חזרו למסלול הלימודים וההקשבה, ובגדול. כל הכבוד לרנאן.

  • בקבוצתו של רומן, יניב החליף את מקומו של רומן שנעדר. השיעור התנהל באופן מאורגן ביותר, מובנה ובהיר בצורה יוצאת מן הכלל. למרות שזו איננה קבוצתו של יניב, לא הייתה לו שום בעיה לנהל שיעור ראוי מאד שבו התקיימה השתתפות והייתה מעורבות רבה של התלמידים. לדעתי, מה שתרם לכך הוא האופן הבהיר והמובנה בו התקיים השיעור, בירור נקודות בעייתיות בחומר, וכן השקט והרוגע של יניב.

להתראות ביום חמישי הבא