‏הצגת רשומות עם תוויות בלוגים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלוגים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 במאי 2010

בלוגרים שמתעניינים בנו


לאחרונה נרשמה באחד הפוסטים בבלוג שלי תגובה של בלוגרית בשם גיל. גיל מתעניינת בשימוש שאנחנו עושים בבלוגים בהכשרת המורים. כידוע לכם, זו איננה הבלוגרית הראשונה שמגיבה לבלוג זה. בתגובתה, המליצה גיל על אחד הפוסטים שלההמציג דרך הוראה מיוחדת במינה של מרצה באוניברסיטת הרווארד. המרצה, אריק מזור, מעביר את האחריות על איסוף המידע אל הסטודנטים שלו ובשיעורים עצמם הוא עוסק בדיונים עליו, באינטראקציה בין הסטודנטים ובהטמעה וחשיבה. נשמע מעניין. אתם מוזמנים לעיין בתגובתה של גיל וכן בבלוג שלה.

המשך יום טוב ומוצלח

יורם

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

בלוגים להוראה



בלוגים נכנסים לשימוש בהוראה ברחבי העולם וגם אצלנו. גם אנחנו - אתם ואני, משתמשים במסגרת הכשרת המורים במכללת דוד ילין בבלוגים ואני חושב שהשימוש בהם עד כה (משנת 2008) מוכיח את עצמו. אני חייב לציין שהקבוצה שלנו -אתם ואני, היא בין החלוצים בעניין בישראל אבל איננו היחידים. הייתי ממליץ להשתמש במידת האפשר בבלוגים גם עבור תלמידיכם, אם כרגע, כסטודנטים - פרחי הוראה המתכשרים להיות מורים, והן בעתיד, כשתהיו מורים מן המניין. יש איכויות רבות בבלוגים שלא נדון בהן כאן בהרחבה. מכל מקום, בלוגים מאפשרים מעקב אחרי תלמידים או סטודנטים, תיעוד פעילויות שנעשו, העלת קישורים מעניינים, שיתוף פעולה בין הלומדים וביניהם לבין המורה או המרצה, ועוד.
בארץ יש כבר מורים ומרצים המשתמשים בבלוגים לצרכי הוראה, אם כי מספרם עדיין קטן, ואני מקווה שמספרם יגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. כפי שתראו, שילבתי ברשימת הבלוגים שני בלוגים של מורים בישראל כדי שתראו מה נעשה בהם. הבלוג של שוש אלחרר מכוון לתלמידי כתה ט מדעים. הבלוג של חניתה חן, מכוון דווקא לתלמידי כיתה ג. תלמידי ג הם אמנם בקבוצת גיל שאיננה רלוונטית לכם אך מורה הוא מורה והוראה היא הוראה בכל גיל. אני ממליץ להכנס לשני הבלוגים ולהתרשם.

חופשת סמסטר נעימה לכולם

יורם

יום ראשון, 5 באפריל 2009

עוד שתי תובנות לגבי הפעלת הבלוגים



בהמשך לרשומה הקודמת על הפעלת הבלוגים, שבו העליתי כמה תובנות, אני מוסיף כאן עוד שתיים. אחת מהן עלתה בעקבות הערתו של אודי:

  • תגובות מגורמים חיצוניים שכוונתן לחבל ולקלקל: כאשר הבלוג פתוח לכל, תמיד קיימת האפשרות שגורם חיצוני כלשהו ירצה להציג תגובה שכוונתה לקלקל או לחבל, או סתם להפריע. בתגובתו לרשומה הקודמת, סיפר אודי על תגובה כזו, שנתקל בה. מה עושים? לדעתי התופעה שולית (אני למשל, לא נתקלתי בה עדיין בבלוג זה). מי שמעוניין, יכול לסגור את הבלוג לתגובות רק למשתתפים ספציפיים או להשתמש בפונקציה של ניהול תגובות, המאפשרת את פרסומה של תגובה רק לאחר אישור בעל הבלוג. באופן כזה, תימנע ההפתעה של צפייה בתגובה לא ראויה שלא חפצנו בה.
  • חשיפת מה שנעשה לפני גורמים אחרים במכללה: במכללה, כל אחד סגור פחות או יותר בעבודתו או בלימודיו ואיננו רואה או יודע בדרך כלל על מה שנעשה אצל אחרים. אינני מדבר רק על מרצים אלא גם על סטודנטים. ייתכן ומרצים וסטודנטים ירצו לראות מה נעשה אצל חבריהם. הבלוג הוא דרך מצויינת לעשות זאת, בין השאר משום הקלות הרבה של הצפייה בבלוג (הקלקה אחת והבלוג לפנינו).

יום שני, 30 במרץ 2009

כמה תובנות בנוגע להפעלת הבלוגים באימוני הוראה



בחודש אוקטובר של השנה שעברה (2008), התחלתי להפעיל איתכם בלוגים בעבודת אימוני ההוראה מתוך מחשבה שהדבר יקל על עבודת הרפלקציה וכן יאפשר יתר שיתופיות. אני חושב שהזמן שחלף מאז (כחצי שנה) מספיק דיו להפקת כמה תובנות, מסקנות, לקחים והמלצות בנוגע להפעלתם במסגרת אימוני ההוראה:

יתרונות

  • שקיפות: הבלוג שקוף לעיני כל הסטודנטים. תכונה זו אפשרה לכם, הסטודנטים, ללמוד אחד מן השני. לא כולכם ניצלתם תכונה זו אבל חלק גדול מכם בפירוש עשה זאת. חלק מן הדברים שהועלו בבלוג על ידי הסטודנטים זכה לתגובות וגם נראה שמסקנות, הליכים דידקטיים שבוצעו ועוד, נקראו ונלמדו על ידי סטודנטים אחרים בתוך הקבוצה.
  • גיבוש מחשבות לעצמי: הפרסום בבלוג איפשר לי עצמי להרהר ולגבש מחשבות. נכון שניתן לעשות זאת גם במתכונת של וורד ובלי לפרסם כלל אולם קיים לדעתי הבדל משמעותי בין מצב שבו אני יודע שאיש אינו עתיד לקרוא את מחשבותי לבין מצב שבו אני מודע לכך שיש להן קוראים פוטנציאליים - גם הסטודנטים שלי אך גם אנשים אחרים מרחבי הרשת.
  • קלות הפעלה: לדעתי, הפעלת הרפלקציות באימוני ההוראה באמצעות הבלוג, אפשרה קלות ונגישות גדולה יותר באופן משמעותי מאשר האופן שבו הדבר נעשה עד כה (דהיינו באמצעות דוא"ל). לדוגמה, לקריאת רפלקציה של אחד מכם, כל מה שעלי לעשות הוא להקליק על הבלוג שלו, המצוי ברשימת הבלוגים של הסטודנטים, לקרוא ולהשיב. זאת, בניגוד לשימוש בדוא"ל שחייב כניסה לדוא"ל של הסטודנט, הורדת מסמך הרפלקציה שלו שנשלח באמצעות הדוא"ל ולאחר מכן התגובה שלי, שנשלחה בדוא"ל או כמסמך וורד המצורף לאימייל, דבר שעוד יותר סירבל את פעולת הניהול של הרפלקציה.
  • אפשרות לצפיה ברפלקציות ולתגובה אליהן: השימוש בבלוג איפשר לנו לקרוא בקלות אחד את דברי השני ולהגיב בצורה קלה וידידותית מכל מקום. נכון שהדבר אפשרי גם בדוא"ל על ידי שליחה לרשימת התפוצה של כל הסטודנטים והמרצה, ומענה ב"השב לכולם" אך זה מסורבל בהרבה.
  • שימוש בתגיות: השימוש בתגיות בבלוג איפשר ומאפשר לי ולכם לחפש רשומות שלכם, הסטודנטים, ושלי, דבר שאיננו קיים כלל בדוא"ל. אינני יודע כמה מכם השתמשו בזה אך לי הדבר בפירוש סייע.
  • הבלוג כמאפשר מעקב: למרות שלא התכוונתי לכך מלכתחילה, הרי שהבלוג הפך עבורי ועבור כולנו למעין מקום ריכוז של דברים עיקריים שנעשו במהלך הלימודים. אתם, הסטודנטים, וגם אני (ואני עושה זאת) יכולים לעיין בדברים וללמוד מהם באופן מרוכז על מה שנעשה במהלך הזמן ולקבל גם פרספקטיבה של הדברים.
  • קישור לאתרים או מסמכים שימושיים: האפשרות לקשר בקלות בבלוג לקישורים שימושיים שונים כגון אתרים בנושאי חינוך מדעי ומסמכים שונים שחולקו ונשלחו במהלך הזמן, הפך את הנגישות למידע רלוונטי וממוקד לצרכינו לזמינה מאד.
  • אפשרות מעקב בשבילי כמדריך דידקטי: מבחינתי כמדריך דידקטי, הבלוג מאפשר נוחות וקלות במעקב אחרי הבלוגים של הסטודנטים. ניתן למשל לראות מיד אילו סטודנטים הגיבו לאחרונה, ניתן להכנס לרשומות שלהם ולעקוב אחריהם, ללא צורך להתחיל לחפש למשל באימייל או במסמכי וורד.
  • האפשרות לשלב תמונות: הבלוג מאפשר לשלב תמונות בקלות. האמת היא שעד כה השתמשנו ביכולת הזו רק באופן מינורי אבל בהחלט כדאי יהיה להגביר את השימוש בה בעתיד, כאשר זה יהיה נחוץ.
  • יצירת בלוגים המותאמים אישית לכל סטודנט: השימוש בבלוגים אישיים שימש פלטפורמה ליצירת מקום אישי לכל סטודנט על פי צרכיו ועל פי סגנונו.
  • תרומה לקהלים חיצוניים: הבלוג לא נבנה מתוך כוונה לתרום לקהלים חיצוניים, אבל כמובן שהוא מאפשר גם לאחרים ליהנות מהידע המצטבר בו ומהתובנות שהועלו בו ואני שמח על כך.

חסרונות:
  • הבלוג גלוי לעין כל: מה שמהווה יתרון, הוא גם חיסרון - העובדה שהבלוג גלוי לכל. ייתכן שהיו ויהיו דברים שאתם הסטודנטים לא רציתם ולא תרצו לשתף עם אחרים, אלא רק מולי ולא מול כולם. זה מובן. לדעתי אפשר להתמודד עם כך באמצעות האימייל, באופן כזה שמי שירצה להעביר פריטים רק לעיני בלבד יעביר זאת דרך האימייל. זה כבר קרה, אם כי מעט מאד, כי בסופו של דבר אנחנו משתפים עניינים מקצועיים הקשורים לחינוך מדעי, ולכן לא מתעוררת, או כמעט ולא מתעוררת, נחיצות להסתיר דברים, אלא להיפך - לחשוף ולשתף.
  • אין תמיכה בהצבת קבצים: הבלוג במתכונתו הנוכחית, איננו מאפשר הצבת קבצים פשוטה, למשל קבצי וורד, פאוור פוינט ועוד. בבלוג זה התגברנו על כך על ידי קישור לאתר וויקי שבו הצבנו את המסמכים הדרושים לנו. הוויקי נתן פתרון טוב למדי לצורך בהצבת קבצים.
  • הבלוג עובד רק אונליין: במקרה שאין גישה לאינטרנט אין גם אפשרות לעבוד בבלוג. אני חושב שזהו חסרון מזערי ביותר משם שאת אותו הדבר בדיוק ניתן לומר גם על האימייל.


לסיכום, מנקודת הראות שלי, לאור ניסיון של כחצי שנה (מאז אוקטובר 2008) אני מוצא שהשימוש בבלוג הוכיח את עצמו ככלי נוח ויעיל באימוני ההוראה וכן עבור שיעורי הדידקטיקה. עושר האפשרויות שבו מאפשר דברים רבים כגון התאמה לסגנון אישי של הסטודנט, שילוב אלמנטים ויזואליים שונים ועוד.

אשמח לקבל תגובות, שאלות, הארות וכו", על מה שאמרתי.

בברכה

יורם

יום חמישי, 30 באוקטובר 2008

יצירת בלוגים




היום יצרתם בלוגים אישיים לעבודת הרפלקציה שלכם באימוני ההוראה, ולצרכים לימודיים אחרים. בתחילה התלבטתי אם להקדיש את כל השעתיים רק לצורך יצירת הבלוגים אבל לבסוף החלטתי שכן ואינני מצטער על ההחלטה. היה חשוב לי שתצרו את הבלוגים האישיים שלכם ללא לחץ זמן וכן להציג לפניכם את האפשרויות החשובות והרלוונטיות ביותר של הבלוג לעבודתנו. היו גם מעט קשיים. לטיפול בכל אלה הייתי זקוק לזמן.
עכשיו, משיש לכם בלוגים אישיים, יציג כל אחד את הרפלקציה שלו רק בבלוג האישי שלו. אני אכנס, אקרא ואגיב. אתם יכולים גם לכתוב תגובה בתוך הבלוג שלי וכן להעלות עניינים כגון בעיות ושאלות וכל דבר אחר שתרצו. זכרו כי אחד מיתרונות הבלוג הוא האפשרות הקלה להכניס תמונות, ויתרון חשוב אחר הוא האפשרות ליצור קישורים לפריטים שראיתם באינטרנט, כגון מאמרים, תמונות וסרטונים, שלא לדבר על בלוגים רלוונטיים.
אני עצמי אפרסם מידי שבוע , לאחר כל מפגש אתכם, את ההתרשמות האישית שלי וכן מחשבות והמלצות, ובמלים אחרות, מעין רפלקציה אישית שלי על מה שאירע במפגש. זה מה שעשיתי עד כה בדרך הקונבנציונלית - באימייל, ואעשה מעתה ואילך דרך הבלוג שלי.

בכל הקבוצות בהן נכחתי היום(4 מתוך 6)ראיתי שיתוף פעולה של תלמידיכם, בדרגה זו או אחרת. אלאא הגישה לראשונה שיעור עצמאי בעצמה, ועשתה זאת באופן ראוי ויפה, תוך ליווי ההסברים והדיונים בניסויי הדגמה. אמין ויאסאר, התחילו דיון על אנרגית תנועה בכבישים, רנאן ואימתיסאל ערכו תרגול לקראת המבחן בשבוע שעבר ורנאן עשתה דבר דומה עם תלמידיה. היום סיכמנו שמעתה ואילך, הגשת מערכי השיעור תהיה לפי נושא ולא לפי מספר שיעורים. מערך השיעור הבא יהיה על אנרגית החום.

מספר הערות:
  • לאן רוצים להגיע: כדאי לציין בתחילת השיעור מה אתם מתכוונים לעשות ולאן אתם מתכוונים להגיע. כמובן שאין זה סותר את פתיחתו של השיעור באופן אטרקטיבי באמצעות שאלה מאתגרת, הדגמה מעניינת או משהו אחר. להפך - רצוי מאד שדברים כגון אלה "יככבו" בפתיחת השיעור וגם בהמשכו, אך כדאי גם לציין את כוונתם. כאשר אתם עושים זאת, השתדלו להיות ממוקדים ובהירים ככל האפשר.
  • טעויות: כולנו בני אדם ולעתים אנו עושים טעויות. כאשר זה קורה אנא אל תעברו הלאה ללא התייחסות אלא תקנו את הטעות "על המקום" בדרך כלשהי. האפשרות הפשוטה ביותר (והמועדפת ביותר מבחינתי) היא פשוט לומר שטעיתם ולהציג את הנכון. התלמידים יכבדו זאת.
  • מבחנים: אני מצפה לקבל עד יום ראשון מכל אחת מן הקבוצות, את המבחן שלה על מנת שאספיק להתייחס ולהעיר.

סוף שבוע מהנה ושקט לכולנו


יורם


יום חמישי, 23 באוקטובר 2008

אחרי החגים


היום חזרנו לאימוני ההוראה אחרי חופשה ארוכה. חששתי מעט מן החזרה הזאת, שחס וחלילה לא תהיה חלקה, עקב החופשה הארוכה אך אני חייב לציין שהופתעתי לטובה. כל השיעורים שביקרתי בהם (4 מתוך 6) היו לשביעות רצוני, מי פחות ומי יותר. הרגשתי ששבתם להוראה ברצון ועם מוכנות. התלמידים שיתפו פעולה, למדו והקשיבו. עקב מחלתה של רנאן, אמין נאלץ , ללא הכנה מוקדמת, ללמד קבוצה אחרת ויש לציין שהוא נכנס לזה בצורה חכמה וגמישה. קודם כל בירר את החומר שלמדו התלמידים והמשיך בחזרה קצרה על החומר שנלמד תוך בירור מה שבדיוק למדו. אחת הפעילויות שהחלו להיות רווחות אצלכם, ובאופן מבורך, הוא הגידול במספר העבודות העצמיות שאתם נותנים לתלמידיכם. ראיתי זאת אצל כולכם היום (אצל אלה שביקרתי בשיעורים שלהם כמובן). העבודות העצמיות הקצרות הללו שוברות את הדיונים וההסברים הרגילים, מגוונות את ההוראה ומעניקות לתלמידים אפשרות להתמודד בעצמם עם משימות.
אמתיסל ועביר הציגו היום שאלה מעניינת שתורמת לדעתי לטיפול בבלבול שקיים אצל חלק מן התלמידים בין גובה לבין אנרגית גובה. הן שאלו האם ייתכן שלגוף הנמצא בגובה מסויים מעל משטח ייחוס תהיה אנרגיית גובה גדולה יותר מזו של גוף הנמצא בגובה רב יותר. השאלה עוררה דיון מעניין וסייעה לדעתי להבנת מושג אנרגית הגובה.
אני מזכיר לכולכם שבשבוע הבא יקים כל אחד, בהנחייתי ובסיועי, בלוג אישי שישמש לעבודתנו. כבר הזמנתי את חדר המחשבים של בית הספר כדי שנוכל לעבוד שם ולהקים את הבלוג. אנא הביאו אתכם גם תמונה שלכם בדיסקואנקי.
אני מזכיר לכולם שיש לשלוח רפלקציות (כרגע עדיין במתכונת של אימייל), היום או מחר לכל המאוחר.
להתראות בשבוע הבא.