יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

המבחן על אנרגית תנועה



היום הגשתם לתלמידיכם את המבחן המשותף על אנרגית תנועה, מלבד עידו שהגיש מבחן מיוחד הנוגע לפרויקט שלו. בניית המבחן המשותף נעשתה כך שתותיר זמן מספיק לתלמידים כך שיוכלו להספיק לענות על השאלות בנחת וללא לחץ מיותר אבל לא העלינו על דעתנו שהם יסיימו אותו כל כך מוקדם, דבר שהיה נכון לגבי רוב התלמידים. התעוררה בי איזו מחשבה שנייה לגבי העניין, וחשבתי שאולי היינו יכולים לשלב עוד שאלות או דרישות אבל במחשבה שלישית, חשבתי לעצמי שייתכן שהזמן בשפע, שניתן לתלמידים, דווקא היה לטובה. באופן כזה אתם יכולים לבדוק את מה שהתלמידים באמת מבינים ויודעים ללא מגבלת הזמן הלוחצת. דבר זה נכון במיוחד לגבי תלמידים איטיים או בעלי בעיות מיוחדות.
מביקורים שערכתי בקבוצותיכם גיליתי שבחלק מן הקבוצות הייתה חוסר רגיעה מסויימת. יחד עם זאת, בכל הקבוצות, התלמידים עבדו ושיתפו פעולה. לא ראיתי מקרה שבו תלמיד ישב בחוסר מעש ולא עבד על המבחן.
לגבי הבנת החומר, מסתבר שהתלמידים נתקלו בקשיים כאשר היו צריכם לענות על שאלה שבה היה צורך להפגין הבנה אמיתית בנושא חוק שימור האנרגיה. הכוונה היא לשאלה על הכדור הנזרק כלפי מעלה. התלמידים נדרשו לחשב את אנרגית התנועה בגובה מסוים מתוך ידיעת מהירות הזריקה ומסת הכדור. לכאורה זה פשוט וכל מה שהיה צריך לעשות זה לחסר את אנרגית הגובה באותו הגובה מהאנרגיה הכללית (שהיא למעשה אנרגית התנועה ההתחלתית של הכדור). בפועל, התגלה קושי רב לעשות זאת.

לרגל השנה השנה האזרחית החדשה המתחילה מחר אני מאחל שנה טובה לכולנו

סוף שבוע טוב ומהנה

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

בעיות התנהגות-במה לטפל קודם?



היום עלתה שוב, ובמלוא חריפותה, סוגיית המשמעת בקבוצות. שוב עלתה השאלה כיצד יש לטפל בבעיות ואיזה משקל לתת לבעיות התנהגות ומשמעת שונות. היריעה כאן קצרה מלפתח דיון מפורט ומורכב בנושא, ואולי זה בכלל עניין למחקר בפני עצמו. יחד עם זאת, אחד הדברים שעולים בעניין זה הוא שלעתים איננו מודעים לעומס שרובץ עלינו בבואנו לטפל בבעיות כאלה. לכל מורה יש את הגבולות שהוא מציב לעצמו בעניינים כאלה ואת המטרות החשובות שעליו להשיג. מטרות כאלה יכולות להיות למשל שקט בכיתה, אווירה של עבודה ושיתוף פעולה, המנעות מפטפוטים, המנעות מהתפרצויות אחד לדברי השני, המנעות מלעיסת מסטיק, הקפדה על פלאפונים סגורים במהלך השיעור ועוד ועוד. לדעתי, גם למורה עם מטרות מינימליסטיות בענייני התנהגות ומשמעת, אין אפשרות מעשית לטפל בכולם בבת אחת. מה שקורה, לעתים קרובות, הוא שמשום שאנחנו מרגישים דחיפות לטפל במידה שווה בכל הבעיות החשובות באותו הזמן, הרי שבסיכומו של דבר איננו מטפלים בדבר, משום שהעומס של ההתמודדות הוא בלתי אפשרי. לכן, במקרים של בעיות משמעת, הייתי מציע לסמן מטרות שאתם מעוניינים להגיע אליהם בענייני התנהגות ואז, מתוכן לברור את החשובות ביותר בעיניכם ובהם לטפל ראשונות. לאחר שאלה ייפתרו, ניתן יהיה לעבור אל הבאות אחריהן בחשיבותן וכך הלאה. למשל, אם החשוב לכם ביותר מתוך המטרות הוא הקשבה מלאה ושקט בכיתה, כדאי להתמקד תחילה בהן ולזנוח עניינים אחרים (חשובים ככל שיהיו) כגון לעיסת מסטיק, התעסקות בעניינים אחרים במהלך השיעור, פלאפון פתוח ועוד.

ובעניין אחר, עידו ניתח היום את תוצאות שיגורי הטילים שהיו לפני שבועיים, ביחד עם קבוצתו.

הוא השתמש בסרטון שבו מוצגים שיגורי הטילים, עצר את הסרטון לאחר כל שיגור וניתח אותו.

להלן כמה נקודות חשובות ומעניינות שעלו בניתוח שלו לגבי הגורמים הקובעים את הגובה שאליו יגיע הטיל:

  • אם נשים פחות מדי מים בטיל, הם יצאו מהר מאד ואז הדחף הפועל על הטיל לא יימשך זמן רב, דבר שיגרום להקטנת הגובה אליו יגיע הטיל.
  • אם נשים יותר מדי מים, מסת הטיל תהיה גדולה מדי, דבר שיגרום להקטנת הגובה אליו יגיע הטיל.
  • ככל שהלחץ גדול יותר, הטיל יגיע גבוה יותר.
  • לזנב יש חלק מהותי מאד בשיגור הטיל.

תלמידים בקבוצה של עידו היו מעורבים מאד כל העת, העירו הערות ושאלו שאלות.


עד כאן להפעם


סוף שבוע טוב ומהנה לכולם



יום חמישי, 10 בדצמבר 2009

משגרים טילים ולומדים פיזיקה



בתמונה שאתם רואים למעלה מוצג אחד הטילים של קבוצתו של עידו, רגע לפני השיגור. היום עמד בסימן שיגור טילים בקבוצה של עידו במסגרת פרויקט הגמר שהוא עורך. שיגורם של הטילים היה, במובן מסוים, שיאו של הפרוייקט הזה. מהותו של הפרויקט בקצרה הוא לימוד חוויתי על טילים ודרך שיגורם, תוך לימוד עקרונות ומושגים פיזיקאליים. כבר מזה שבועות אחדים עידו מבצע את הפרוייקט שלו תוך שהוא מציג ניסויים רלוונטיים לנושא, וכן אמצעים ויזואליים אחרים שבהם מצגות, וכמובן תוך כדי הוראת פיזיקה באופן מרתק. מאז תחילת הפרויקט עידו מטמיע בתלמידיו את אותם העקרונות והמושגים הפיזיקאליים המצויים בתכנית הלימודים הקיימת אך צורת הגשתם היא דרך נושא מרתק - נושא הטילים. היום נערכה תחרות בין התלמידים שבה היה עליהם לשגר טילים הפועלים על מים, שהם הכינו באופן עצמאי, כל קבוצה והטיל שלה. המטרה הייתה לבנות טיל שיגיע לגובה רב ככל האפשר. בשיעור שיתקיים מיד לאחר חופשת חנוכה, עידו מתכוון גם לנתח ביחד עם תלמידיו, את תנועתם של הטילים ששוגרו.
עידו הזמין את כל שכבת כיתות ט לצפות בשיגורי הטילים של התלמידים והייתה התלהבות רבה וכן שיתוף פעולה מעורר הערכה. בשיגור השתתפו גם אדלה, מנהלת בית הספר, וד"ר הגר גל, ראש החוג לפיזיקה מתמטיקה במכללת דוד ילין.
במהלך שיגורי הטילים, שילב עידו הסברים פיזיקאליים שביניהם הסברים אפשריים על הסיבות לתוצאות שיגור של טיל זה או אחר והתייחס לפרמטרים שונים העשויים לקבוע את התנהגותו של הטיל בעת שיגורו.
לדעתי היה זה יום מיוחד במינו, בזכותו של עידו ושל הפרויקט שהוא עורך עם תלמידיו.
כל הכבוד לעידו.

חג חנוכה שמח וחופשת חנוכה מהנה לכולם

בברכה

יורם

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

עוד יום לימודים



יום לימודים רגיל עבר עלינו היום. רומן התחיל את הפרויקט שלו בתחום אנרגית החום, כשהוא סוקר מספר תופעות מעניינות הקשורות לנושא וכן הציג ניסוי פשוט ומעניין על השפעת הטמפרטורה על נפחו של גוף. בניסוי מעבירים כדור מתכת דרך טבעת ולאחר מכן מחממים אותו באמצעות להבה. לאחר זמן מה מנסים שוב להעבירו דרך הטבעת ואז נוכחים לדעת שאין אפשרות לעשות זאת, משום שהכדור התרחב. יסאר ואמין ערכו בוחן על אנרגית התנועה. נראה שהתלמידים שיתפו פעולה והתמצאו בחומר בדרך כלל. אלאא החליפה את מקומה של שאדיה, שנעדרה עקב מחלה. עידו המשיך עם הפרויקט שלו על טילים
.
היום התאפיין שוב בחוסר רגיעה של תלמידים. קיימות דרכים שונות להתמודד עם זה. הדרך של שיחה אישית עם תלמיד מועדפת בעיני ביותר אבל היא קשה לביצוע אם יש מספר רב של תלמידים מפריעים, למשל 5. דרך אפשרית נוספת היא מכתב להורים, או אפילו שיחת טלפון אליהם. כמובן שניתן לנצל את שירותיו של המחנך או המחנכת, וגם של הרכזת. מכל מקום, כדאי לשים לב ולא להעלים עין או לוותר, משום שאם לא כן, אתם עלולים לשלם על כך בחוסר אווירה כיתתית מתמשכת.

סוף שבוע טוב לכולם

יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

יום לימודים עם סטודנטים חסרים לרגל חג הקורבן



היום, לרגל חג הקורבן (עיד אל אדחא), שמתחיל מיד עם סיום החג' (העלייה לרגל למכה) נעדרו חברינו הסטודנטים המוסלמים ולמעשה רק עידו ורומן לימדו. בהזדמנות זו אני מאחל לחוגגים בילוי מהנה ומוצלח בחג, ביחד עם משפחותיהם.
אצל עידו ראיתי היום תהליך מעניין ומרתק של הצגת נושא פיזיקאלי מתוך צורך הנובע באופן טבעי בתכנית שאותה הוא מפעיל במסגרת הפרויקט שלו על טילים. עידו הציג שאלה, שהיא גם בעיה - איך נדע למדוד את גובהו של הטיל, או במלים אחרות לאיזה גובה הוא הגיע. מכאן הוא פיתח את הנושא, תוך דיון מגרה, שבו תלמידים העלו רעיונות שונים. לבסוף הוא הגיע לצורך להשתמש במעט מתמטיקה, במקרה זה גיאומטריה. הגיאומטריה הגיעה והתקבלה אצל התלמידים באופן טבעי, מאחר שנבעה מתוך צורך, אם כי אצל חלק מהם נראה היה שבכל מקום שמזכירים מתמטיקה, ואין זה חשוב כלל איפה, הם נרתעים באופן אוטומאטי. התלמידים היו מעורבים מאד והתעניינו בנעשה, תרמו ממחשבותיהם והייתה פעילות ערה בקבוצה. הוראת מושגים הבאה מתוך צורך אמיתי, במקרה זה טילים, היא דבר נפלא בעיניי, כי אז יש סיכוי שהתלמידים יתעניינו באמת במה שנעשה ויהיו מעורבים בו.
בהזדמנות זו ברצוני לאחל לחברינו המוסלמים חג שמח.

عيد سعيد (עיד סעיד)

חג שמח


בברכה ולהתראות

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

משחקים בכובעים-ששת כובעי החשיבה של דה בונו


היום למדנו על כלי חדש שעשוי לסייע לכם בעבודת ההוראה שלכם - ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו. הכלי הזה עשוי לשרת אתכם לא רק בהוראת פיזיקה אלא במצבים מגוונים אחרים כגון בסיטואציות של התנהגות תלמידים כגון בדוגמה שנמצאת כאן. הכלי מתאים מאד לביצוע פרוייקטים כיתתיים קבוצתיים בנושאים שונים, וביניהם כמובן פיזיקה, אך הם מתאימים גם למצבים פשוטים יותר של דיון במושגים ועקרונות בפיזיקה. כאשר פותרים בעיה מסוימת, רצוי מורכבת ולא פשוטה מדי, ניתן למשל לבקש מהתלמידים להחליף כובעים ובאופן כזה להגיע לפתרון של בעיה. היום הצגתי לכם רק טעימה ראשונית של תיאוריית ששת הכובעים של דה בונו. אני מקווה שבקרוב (אולי במהלך החודש הבא) נערוך סדנה קצרה שבה תתנסו בהפעלת השיטה. ובעניינים אחרים, עידו המשיך להפעיל את הפרויקט המוצלח שלו שנושאו טילים.הוא עשה עם תלמידיו תרגיל של תכנון הנחתת ביצה מגובה, באופן שלא תישבר, ניסוי שמדמה הנחתה של חללית החוזרת לכדור הארץ. כל אחת מן הקבוצות קבלה ביצה וציוד – שקיות ניילון, פלסטלינה וחוט עבה. הקבוצות התבקשו לתכנן הנחתה רכה של הביצה. התלמידים התלהבו והציעו שיטות שונות ולאחר מכן ניסו אותן. למעשה הפעיל אתם עידו את הכובע הירוק של דה בונו - הכובע היצירתי.
ראיתי כיצד שאדיה הפעילה היום את רמות החשיבה של בלום בכיתתה. היא בחרה שאלות יפות שאכן התאימו לרמות החשיבה השונות שלהן היא כיוונה. גם אלאא עשתה זאת אלא שלא ביקרתי בכיתתה מספיק זמן כדי לראות זאת. מכל מקום, שאדיה, אלאא, רומן ועידו הגישו בבלוג שלי (חוץ מאלאא שהגישה בבלוג שלה) שאלות ברמות שונות של חשיבה על פי בלום. כזכור לכם, בעוד שבועיים נערוך דיון על הפעלת רמות החשיבה בכיתתכם.
אני מזכיר לאלה שאמורים להגיש השנה פרויקטים, לשלוח לי רעיונות בהקדם, על מנת שתוכלו להשלים את הפרויקט בזמן (לפני חופשת פסח). למי שרוצה, אני מפנה אתכם לרשימת הנושאים מהשנה שעברה. גם אם לא תשתמשו באף אחד מהנושאים אתם יכולים אולי לקבל מהם רעיונות כלשהם.

עד כאן להפעם.


סוף שבוע טוב ומהנה לכולם

יום שישי, 13 בנובמבר 2009

שאלות על רמות חשיבה על פי הטקסונומיה של בלום




לכל הסטודנטים שלי שלום

אתם מתבקשים לחבר שלוש שאלות, כל אחת מהן ברמת חשיבה אחרת על פי הטקסונומיה של בלום בתחום שבו אתם מלמדים ולהעלות אותן כאן, בבלוג שלי, בתגובה לרשומה זו.
ביום חמישי הבא הפעילו שאלות אלו בכיתותיכם.
בשיעור הדידקטיקה שיתקיים ביום חמישי בעוד שלושה שבועות,
ב- 3.12 (עקב חופשת עיד אל אדחא), תציג כל קבוצה את תגובות התלמידים בכיתתה לאור הפעלת השאלות ונערוך דיון שיכלול ניתוח של תגובות התלמידים לשאלות.

להתראות

יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

יום לימודים לא רגוע



לעתים אנו נתקלים, ללא כל אתראה מוקדמת וגם ללא כל הסבר נראה לעין, בחוסר רגיעה של התלמידים. בימים כאלה מורגש מתח באוויר והאווירה בכיתה היא של חוסר רגיעה וחשק מופחת ללמוד, ביחס לימים רגילים. כך היה גם היום. קשה להצביע על הגורם לכך - אולי היה זה מבחן בעייתי שהתקיים זמן קצר לפני כן, ואולי מדובר סתם על עייפות רגעית של התלמידים.מכל מקום, חוסר הרגיעה הזה היה אופייני לכל הקבוצות במידה זו או אחרת.
היום ערכנו סדנא קצרה על הטקסונומיה של בלום. חשיבות הלמידה והשימוש בטקסונומיה של בלום היא בעיניי בין השאר בהבנה שקיימות רמות חשיבה ברמות שונות וכן בשימוש בהן להבנות אצל התלמידים מיומנויות ברמה גבוהה יותר.
השיעור של יסאר ואמין עסק היום במידה נרחבת למדי בהמרה של יחידות זו לזו, במקרה זה בהמרת יחידת הקמ"ש ליחידת המטר לשניה.
הם השתמשו בדרך מעניינת לעורר את הצורך בהמרה כזו – הציגו קודם כל את דרך החישוב המוטעית, עם המהירות בקמ"ש (כשמהלך הנכון הוא כמובן להשתמש במטרים לשניה) ואז הראו שיש בעיה , דבר שהיה מכוון לעורר את הצורך בהמרה של יחידות מקמ"ש למטרים לשנייה. זה מעניין ועשוי להיות יעיל אלא שצריך להזהר שחלק מן התלמידים לא יישארו בסופו של דבר עם השגיאה ולא עם השימוש הנכון.
עד כאן להפעם.

סוף שבוע טוב לכולם ולהתראות

יורם

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

על החלפת מורים ודברים אחרים


פתחנו את היום בהיעדרותו של מורה. כבכל פעם, גם הפעם הייתם צריכים, בלית ברירה, למלא את מקומו של המורה. להיות מורה מחליף, ועוד לשיעור אחד, היא בעיה לא פשוטה. המורה המחליף נכנס לנעליו של מורה אחר, שדרך ההוראה שלו שונה, דרישותיו שונות ועוד. אפשר להתמודד עם מצב כזה על ידי הכנת דף עבודה על ידי המורה שייעדר. זאת, כמובן, בתנאי שיודעים מספיק זמן מראש על העדרותו. גם אם מדובר על יום לפני ההיעדרות, ניתן לכתוב דף עבודה ולשלוח למורה שאמור להחליף את מקומו של המורה הנעדר. באופן כזה לא ייוצרו פערים גדולים בין הוראתו של המורה הנעדר לבין זו של המורה המחליף. באופן כזה המורה המחליף ימשיך בדרך כלשהי את המורה הנעדר. כך גם יתמתנו המתחים הנוצרים בסיטואציה כזו, שבה התלמידים רגילים לגישה אחת ולפתע נתקלים בגישה אחרת, לפעמים שונה באופן דרמטי, של המורה המחליף.

ברצוני להציג שני דברים מעניינים ומועילים, שראיתי היום בשיעורה של שאדיה. האחד הוא האופן בו היא מציגה פרמטרים בטבלה, תוך כדי הדגשת השינוי שחל בהם. לדוגמה, בטבלה הבאה, הציגה שאדיה טבלה ובה מופיעה מסת משאית מול אנרגית התנועה שלה. במקום להציג את פרמטר המסה במספר אחד, היא מציגה אותו בשני מספרים - האחד מציין את המסה ההתחלתית והאחר את המסה שהשתנתה. למען הנוחות סימנתי את הפריטים בצבע אדום.


המסה של המשאית

פי כמה גדול

אנרגית התנועה

4,000 קילוגרם

1

200,000 ג'ול

4,000- 8,000 קילוגרם

2

400,000 ג'ול

4,000- 12,000 קילוגרם

3

600,000 ג'ול





הרעיון של כתיבה בצורת 4,000- 12,000 קילוגרם יפה בעיני משום שבאופן זה מוצג הערך הראשון של המסה מול הערך השני שלה וכך קל יותר לראות את היחס. הצעה שלי לשדרוג היא להציג במקום המקף חץ ואז זה הופך לעוד יותר ברור.

דבר מעניין ומועיל נוסף שעושה שאדיה היא נתינת פסק זמן לתלמידים להעתקת הכתוב על הלוח. כך מתאפשר לתלמידים להיות מרוכזים בזמן שהיא מסבירה או בזמן שמתקיים דיון, ללא צורך להשקיע באותו הזמן תשומת לב גם להעתקה.


סוף שבוע טוב ומהנה לכולם.

יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

לימודים על רקע יום רבין



בבית הספר לא חסרים אירועים לשבירת השגרה, בין אם זה בימים שלפני יציאה לחופשה, בימים שלפני טיול ועוד. היום היה זה היום לזכר רצח רבין שצויין בבית הספר כמו בכל בתי הספר בארץ. ניכר היה שהתלמידים קצת פחות רגועים מאשר בימים אחרים, אך לא באופן דרמטי. בכל הקבוצות שביקרתי בהן (שלוש) ראיתי למידה ושיתוף פעולה בדרך כלל.
התרשמתי היום מעבודתה של אלאא עם תלמידיה. זו אינה הפתעה אבל תמיד כדאי להזכיר זאת. אלאא נכנסה לאחר חילופי מורים תכופים מאד (שלושה בחודש אחד) ועכשיו היא בונה בצורה יפה מאד, את היחסים עם קבוצתה. אחד הדברים שכבר ציינתי בעבר, אך אני סבור שכדאי לחזור ולציינו שוב לגביה, הוא השימוש היעיל שהיא עושה בלוח. אלאא רושמת את עיקרי הדברים ואיננה ממהרת למחוק אותם. באופן כזה ניתן לחזור ולהזכר בקלות מה נעשה במהלך השיעור וגם המורה עצמו יכול לעשות שימוש בכתוב על הלוח על ידי אזכור דברים הרשומים עליו. אין צורך לכתוב את הכל, אלא רק עיקרי דברים.
שוב ושוב עולים מפי התלמידים טענות שכביכול מלמדים אותם את אותו החומר הנלמד על ידי מורים אחרים שלהם, מסגל בית הספר
וטענה זו עלתה גם בשנה שעברה, שלא בצדק. גם היום עלתה טענה זו. הפעם היה זה בקבוצתה של שאדיה. כמובן שמה שמלמדים אותם המורים הרגילים איננו דומה למה שאתם מלמדים. מהמורים הרגילים של בית הספר הם מקבלים את הבסיס, כגון הסבר סוגי האנרגיה השונים, גלגולי אנרגיה ועוד. מכם הם מקבלים העמקה ולימוד דרכים לחישוב של אנרגיה. זה שונה מאד ובכל פעם שהעניין עולה כדאי להתייחס אליו ולהסביר זאת.
ובעניין אחר - עידו התחיל היום בפרויקט שלו. הוא ביקש לעשות את הפרויקט שלו כבר השנה. מה שמקובל הוא, כידוע לכם, הוא לבצע את הפרויקט בשנה השניה של אימוני ההוראה אולם במקרים מאד מיוחדים, אחת לכמה שנים, מאפשרים זאת לסטודנט או סטודנטית המבקשים זאת. במקרה זה, אושר הדבר לעידו, מאחר שהוא בעל ידע והבנה רבים מאד בתחום של הפרויקט שלו - חלל ורקטות. את הידע שלו בתחום זה הוא רכש במשך שנים לפני שהתחיל ללמוד במכללה.
זה הזמן להזכיר לתלמידי השנה השניה באימוני ההוראה (אלאא ואמין) שהשנה עליהם להגיש פרויקט. היו אתי בקרוב בקשר בעניין זה.

בברכה וסוף שבוע טוב לכולם

יורם

יום שני, 26 באוקטובר 2009

מנתחים את המבחן



בניתוח שערכנו אתמול על המבחן בנושא המסה, המשקל ואנרגית הגובה, הבנו מספר דברים חשובים. ראשית, מסתבר שהמבחן היה כנראה מעט קל מדי לקבוצות שלכם (מלבד לקבוצה אחת שעברה, שלא באשמתה, שלושה מורים במשך חודש אחד, דבר שפגע מאד בקבוצה) . במבט לאחור קלות המבחן לתלמידים איננה מפתיעה. כבר בחודש שעבר התקבל הרושם שהקבוצות השנה טובות יותר ברמתן וגם בהתנהגותן, מהקבוצות של השנה שעברה. מדוע, אם כן, לא השכלנו לבנות מבחן ברמה טובה יותר? ייתכן שבגלל החשש. מצד אחד קצת חבל על כך משום שלא בחנו את הישגיהם של התלמידים יותר לעומק. מצד שני, עדיף כך מאשר היינו מעזים ונוחלים אז כשלון חרוץ. אחד מתפקידיו של מבחן הוא לבדוק את הישגים התלמידים לא רק לשם בדיקתם והצגתם לתלמידים כדי שידעו את מצבם, אלא עבורנו - כדי שנדע עד היכן אפשר לקחת את התלמידים מבחינת הרמה. לכן, בסיכומו של דבר אנחנו יודעים שניתן להגביר את רמת הדרישות מן התלמידים וזאת תנסו לעשות (אך בזהירות), בהמשך.
אחד מן הקשיים שהתגלו במבחן הוא הבנת מישור הייחוס והשימוש הנכון בו בחישוב אנרגית גובה. עדות לכך ניתן למצוא בקושי של התלמידים לפתור את סעיף ב (חישוב של אנרגית הגובה ביחס לקרקע על ידי חיבור הגבהים של השולחן עליו מונח הספר עם גובה הרצפה מעל לקרקע).
בעיה נוספת שעלתה היא כשל בפתרון של שאלה פשוטה , סעיף ב של שאלה 5, על ידי חלק מן התלמידים - " מה אנרגית הגובה של הציפור (ביחס לקרקע) לפני שהיא עפה? (הסבירו). " דבר זה מעיד שאותם תלמידים לא הבינו לעומק את השפעתו של פרמטר הגובה על אנרגית הגובה. אילו היו מבינים, מן הסתם היו מבינים גם שגובה של 0 מטרים משמעותו הוא גם היעדר אנרגית גובה משום שאין כל גובה.
לעתים, אנו עלולים להכשיל בלי לשים לב לכך, עקב ניסוח בעייתי. כך היה עם סעיף ג של שאלה 7 שבו אחד המסיחים לשאלה כיצד מחשבים אנרגיה גובה היה:
"כופלים את משקלו בכל יחידת משקל שהיא בהגבהתו במטרים". לכאורה מדובר במסיח תמים לחלוטין ותקין לחלוטין אבל אם אנחנו מביאים בחשבון שלימדנו אותם רק יחידת משקל אחת בלבד, הם עשויים לחשוב, בצדק מבחינתם, שמכיוון שכל יחידות המשקל הם רק יחידה אחת-ניוטון, הרי שמדובר רק ביחידה זאת ולכן המסיח הוא נכון.

המשך שבוע מהנה לכולכם ולהתראות ביום חמישי בבוקר

יורם