יום שישי, 20 במרץ 2009

ניתוח משותף של המבחן על אנרגית החום



אתמול בשיעור דידקטיקה, ניתחנו ביחד את המבחן בנושא אנרגית החום, אחרי שסיימתם את בדיקתו. להלן מספר נקודות מענינות שעלו בניתוח:


הערות כלליות

  • התאמה לרמת התלמידים: רובכם חשבתם שהמבחן היה מותאם לרמת התלמידים.
  • חוסר מוכנות למבחן: בחלק מן הקבוצות הורגש שהתלמידים לא התכוננו למבחן. לא כל כך ברור מדוע. ייתכן שאחת הסיבות הייתה הדרישות הכלליות של בית הספר, שייתכן ועולות על יכולת הנשיאה של התלמידים. רמז לכך עלה בשיחתה של אדלה המנהלת עם התלמידים בכיתתו של יסאר. אדלה הודתה שייתכן שהעומס הכללי בבית הספר גדול מדי ואף הבינה ללב התלמידים, בצד דרישה בלתי מתפשרת לעשות את מה שנדרש מהם.
  • היעדרות: תלמידים רבים למדי נעדרו מן המבחן.
  • שאלות איכותיות מול שאלות כמותיות: העליתם את הצורך בכך שיהיו שאלות איכותיות על חשבון שאלות כמותיות.
  • הנחייה במהלך המבחן: הצורך הבלתי פוסק בהנחייה עלה בדיון כעניין רווח מאד. כאן חשוב לציין שיש להזהר שלא להגרר לכך שהנחייה זו תהפוך, בלי לשים לב, לתשובה על השאלה שעליה מבקשים התלמידים הנחייה.
  • התעקשות על שלבים בהצגת פתרון לשאלה: עלתה השאלה האם בחישוב הנקודות, יש להתעקש על הצגת דרך מסודרת על פי דרישת המורה או לא. לדעתי, וזו דעתי בלבד, התעקשות כזו היא עניין בעייתי משום שמהי בעצם הדרך הנכונה? בדרישה כזו אנו עלולים לקבע את התלמידים לדרישה לדרך אחת ויחידה. מלבד זאת, ייתכן שהתלמיד איננו מפגין יכולת בהצגת סדר של שלבים אך מן הדרך ניתן להסיק שהוא הבין את המושגים ופעל מתוך הבנה.
  • בקשת תלמידים למועד מאוחר יותר: תלמידים רבים ביקשו לערוך את המבחן במועד מאוחר יותר. אינני אומר שלא צריך להתחשב אבל התרה קלה מדי לעשות זאת משדרת מסר בעייתי - חוסר צורך בהתחייבות. תלמידים צריכים להבין שקיימות דרישות קבוצתיות (כגון מבחן) שכולם חייבים להתגייס מאחוריהן, מעבר לצורך האישי. גם אם לא נוח לי או לא מתחשק לי, אני אבצע זאת ביחד עם כל הקבוצה. כמובן שקיימים מקרים מיוחדים בהם יש להתחשב. עם הזמן תחדדדו את יכולת האבחנה שלכם בין מקרים כאלה לבין מקרים בלתי מוצדקים.
  • ניסוח כותרת המבחן כמבחן משותף: הצגתם את טענתם של כמה תלמידים על כך שהם חשבו שהמבחן הוא למעשה עבודה משותפת כי כותרתו היא "המבחן המשותף". האמת היא שאינני מתייחס ברצינות גדולה מדי לעניין זה. קשה לי להאמין שתלמידים אכן חשבו כך ונראה לי שהם פשוט ניסו לגרור לעשיית המבחן כעבודה משותפת במקום לעשותו בעצמם, כיחידים. למרות זאת, ייתכן שבפעם הבאה כדאי שננסח את שם המבחן באופן שונה, כדי למנע פתחון פה מסוג זה.
  • פחד משאילת שאלות אצל יוצאי חבר העמים:אצל עלתה בעיה של פחד משאילת שאלות אצל תלמידים יוצאי חבר העמים, במיוחד אצל הבנים. מדובר כנראה על עניין תרבותי - החשש שמא שאילת שאלות תתפרש כחוסר ידיעה, חוסר הבנה, עם ההשלכות לגבי ההערכה.
שאלות ספציפיות

שאלה 1: מסיח א' הוא בעייתי– המשקל חבוי במקום לא בולט שמקשה על ההבחנה בו.
שאלה 2: יש בעיה בהצגת השאלה - בתחילה מדובר על חומר א', חומר ב'. בהמשך הנוסח לא שונה, מדובר על חומרים בלי א' או ב'. אולי צריך לציין שם ספציפי של חומר ( שמן, מים) ולא חומר א',ב'. כמו כן השאלה איננה מספיק חשובה כדי לתת עליה כל כך הרבה נקודות, ומצד שני היא מבלבלת.
שאלה 6: בסעיף א היה לתלמידים קושי מבחינת בידוד משתנים. בסעיף הייתה קיימת גם בעיה באבחנה בצורך לחבר את הטמפרטורה ההתחלתי של 18 מעלות ל הפרש הטמפרטורות שהתקבל.

הצעות של רנאן ושל יניב
  • בנוגע לשאלה כיצד לבנות מבחן שיהיה בו מענה לתלמידים החלשים יותר הציעה רנאן הצעה: נבנה מבחן שבו יהיו מספר שאלות בסיסיות שכל התלמידים (שלמדו והתכוננו) יוכלו לענות עליהן. ביחד יסתכם הניקוד של שאלות אלו לניקוד של ציון עובר מסוים (55-60), רק לאחר מכן נרכיב שאלות מורכבות יותר, המתאימות לתלמידים חזקים יותר.
    אני מציע, בהמשך להצעתה של רנאן, שהשאלות הבסיסיות יופיעו בתחילת המבחן ורק לאחריהן השאלות המורכבות יותר. באופן כזה נקל על התלמידים החלשים לקבל ציון עובר במבחן. מאחר שהשאלות מופיעות בהתחלה, הם יעשו אותם תחילה וכך לא יסתכנו בהתעכבות על שאלות בעייתיות מבחינתם.
  • "מכירת שאלות": יניב הציג דרך להתמודד עם אי ידיעה של תלמידים בנוגע למרכיבים שונים בשאלה. הוא "מכר" שאלות לתלמידים: אם תלמיד לא ידע מרכיב מסויים בשאלה, כגון נוסחה או יחידה, הוא הסכים לתת לא את האינפורמציה הנדרשת, תמורת הפחתה של מספר נקודות. היתרון שבדרך זו היא שבמקום שהתלמיד ישב משותק לנוכח חוסר ידיעה של פרט, חשוב ככל שיהיה, הוא יוכל לקבל את האינפורמציה הנדרשת ולהפגין את ידיעותיו באופן חלקי. לדוגמה, ייתכן שהוא שכח את נוסחת אנרגית החום אך הוא יודע כיצד לעבוד אתה. אם ניתן לא אותה הוא יוכל להפגין את ידיעותיו ביישומה אך מצד שני ידע שהמחיר על חוסר ההכנה המספיק שלו, שהתבטא בחוסר ידיעה לגבי הנוסחה, הוא מספר נקודות שירדו לו.
לסיכום, הייתה הסכמה כללית שהמבחן היה הצלחה. כמו כן, הוא היה מותאם לרמתם של התלמידים. היו מספר בעיות שביניהן ההעדרות מן המבחן של מספר די רב של תלמידים, הדרישה המוגזמת להנחיה במהלך המבחן והבקשות לעשיית מבחן במועד מאוחר יותר.

4 תגובות:

אמין ברהום אמר/ה...

חשוב שידעו כולם שמעכשיו והאלאה לא צריך לותר לתלמידים שלא מגיעים למבחן ופשוט לא לתת להם ציון ורק כך הם ילמדו.
סוף שבוע נעים.

אלאא שרארה אמר/ה...

אני לא מסכימה על הנקודה שצריך יותר שאלות ניתוח והבנת החומר לעומת להפחית מספר השאלות הכמותיות..כי לחלק לא קטן יש הקלות..ואי אפשרות להביע בכתב..אז לדעתי לחשוב יותר על זה..

יורם אורעד אמר/ה...

אלאא

את צודקת לגבי עניין ההקלות אבל לא הייתי מוותר בקלות כל כך רבה על השאלות האיכותיות. אפשר לחשוב על שאלות איכותיות בהן אין צורך ביכולת רבה של הבעה בכתב. צריך לחשוב על כך.

יורם אורעד אמר/ה...

אמין

אתה צודק - אסור לוותר. יחד עם זאת צריך לבדוק עד הסוף האם באמת לתלמיד לא הייתה סיבה מוצדקת. ייתכן והייתה לו סיבה מוצדקת וצריך להזהר עם זה (למשל סיבה רפואית, אבל במשפחה ועוד).