יום חמישי, 19 בפברואר 2009

מעבר בין מצבי צבירה


בעקבות השיעורים בהם צפיתי היום ברצוני להסב את תשומת לבכם לשתי נקודות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן:

  • ההבדל בין נמס לניתך: תלמידים הרבו להתבלבל בין היתוך של חומר להמסה של חומר. במקום לומר "חומר ניתך" הם אמרו "חומר נמס". היתוך והתמוססות הם שני מושגים שונים. באנרגית חום אנחנו עוסקים בהיתוך, שהוא מעבר של חומר ממוצק לנוזל, וכדאי להקפיד על שימוש במושג זה. במקרה זה שיום (נתינת שם) יש בה חשיבות של מניעת בלבול. כדאי להקפיד על כך, זאת אומרת - להקפיד שתלמידים ישתמשו במושג היתוך, כאשר מדובר על מעבר מצב צביר ממוצק לנוזל.
  • ניסוי להדגמת התופעה של טמפרטורה הנשארת קבועה במהלך מעבר בין מצבי צבירה: בניסוי שנעשה בכיתתן של עביר ואמתיסאל, הראה התרמומטר טמפרטורת קרח של 2-3 מעלות בעוד שהטמפרטורה צריכה להיות 0 מעלות. הסיבה היא שהקרח שבתוך כוס הזכוכית שחוממה, היה בצורת גושים. לכן, הטמפרטוה כפי שנמדדה, הושפעה לא רק מהקרח אלא גם מהאוויר שבין גושי הקרח. היות וטמפרטורת האוויר גבוהה מטמפרטורת הקרח, הרי שהתוצאה הייתה למעשה של איזשהו ממוצע שהושפע הן מטמפרטורת הקרח מצד אחד והן מטמפרטורת האוויר מצד שני. בשיעור הרפלקציה שהתקיים לאחר השיעורים, דנו בעניין זה ועלו שתי אפשרויות להתמודד עם כך: אפשרות אחת היא לערבב את הקרח עם מים. הטמפרטורה של תערבות הקרח עם המים תהיה 0 מעלות. כשנשים את התרמומטר, הוא ימדוד 0 מעלות. אפשרות שניה היא לתקוע את התרמומטר בתוך אחד מגושי הקרח כך שמה שיימדד יהיה טמפרטורת הקרח.

‏3 תגובות:

אמין ברהום אמר/ה...

אבל מה אפשר להגיד לתלמידים על ההבדל בין היתוך לנמס.

יורם אורעד אמר/ה...

שלום אמין

לא הייתי נכנס להבדלים בין המסה להתכה כי לא בזה אנו עוסקים, אלא הייתי מקפיד על השימוש במילה התכה. ההבדל בין התכה היא שבהתכה אין שינוי כימי אלא אותו החומר נותר באותו מבנה מולקולרי שלו אלא שהוא עובר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזלי. המסה, לעומת זאת, היא שינוי כימי שחל בחומר שאנו שמים בתוך נוזל, הנקרא מומס. החומר המומס עובר שינוי כימי שבו הוא מתפרק לחלקיקים (מולקולות או יונים). דוגמה מוכרת להמסה היא המסה של מלח בתוך מים.

אנונימי אמר/ה...

שלום , רציתי לשאול אז מהם המעברים בין מצבי הצבירה שמות התהליכים ומה גורם לשינוי התהליך .
ממש אשמח אם תעזור...תודה רבה !