עוד יום של אימוני הוראה

עוד יום של אימוני הוראה עבר עלינו וברצוני לציין מספר אירועים שכדאי ללמוד מהם:

• אצל אלאא ראיתי הצגה מעניינת של נתונים, רעיון פשוט וטוב. היא מציגה את הנתון המסוים, במקרה זה חום ההיתוך של מים ואז נותנת לו פירוש אחר, זהה במשמעותו לנתון. היא הציגה את הנתון של חום היתוך של מים - 333,000 ג'ול לקילוגרם ואז נתנה פירוש אחר שלו: אני משקיעה 333,000 ג'ול של אנרגית חום כדי שהמים יעברו ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזל. אני סבור שהצגת נתון או מושג במספר צורות עשוי לחזק את הבנת והפנמת המושג אצל התלמידים. אפשר גם לשאול את התלמידים שאלות בצורות שונות, שמכוונות להבנת הנתון או המושג.
  
• אצל אחד מתלמידיה של אלאא עלתה בעייתיות בהבנת המעבר של מעבר בין מוצק לנוזל: אחד התלמידים שאל איך זה יכול להיות שאנחנו מספקים אנרגית חום רבה לשמונה קילוגרם של קרח באפס מעלות (באחד התרגילים) ולמרות זאת אין עלייה בטמפרטורה. שוב עולה כאן הבעיה שתלמידים נוטים לקשר אספקת חום לעלייה בטמפרטורה. כדאי להיות מודעים לכך.
• ניסוי פשוט שעשה רומן בכיתתו יכול להמחיש יפה, תוך כדי תרגול, את נוסחת אנרגית החום. רומן הביא קנקן חשמלי ושפך לתוכו 300 גרם מים. הוא ביקש מהתלמידים לחשב כמה אנרגית חום יש לספק למים כדי להרתיח אותם. הוא מדד את הטמפרטורה ההתחלתית של המים ושאל את התלמידים איך הם ימדדו את הפרש הטמפרטורות ואז פנה לחישוב אנרגית החום. רומן גם שאל את התלמידים האם החום שמספק הקנקן החשמלי הוא גם החום שיקבלו המים. מעניין שתלמידים שנשאלו, לא ידעו לענות מה תהיה טמפרטורת הרתיחה של מים. מאחר שלא הייתי עד סוף השיעור אני רק מניח שהוא עשה גם את הניסוי עצמו - הרתחת המים ובדיקת כמות אנרגית חום שהתקבלה בפועל.

לבסוף, ברצוני לציין שלמרות ההבדלים במידת המשמעת ובשקט ובסדר בשיעורים השונים בהם צפיתי, הרי שבכולם התקיימה למידה תוך השתתפות ומעורבות של התלמידים.