

בעקבות השיעורים בהם צפיתי היום ברצוני להסב את תשומת לבכם לשתי נקודות מעניינות שכדאי לשים לב אליהן:
- ההבדל בין נמס לניתך: תלמידים הרבו להתבלבל בין היתוך של חומר להמסה של חומר. במקום לומר "חומר ניתך" הם אמרו "חומר נמס". היתוך והתמוססות הם שני מושגים שונים. באנרגית חום אנחנו עוסקים בהיתוך, שהוא מעבר של חומר ממוצק לנוזל, וכדאי להקפיד על שימוש במושג זה. במקרה זה שיום (נתינת שם) יש בה חשיבות של מניעת בלבול. כדאי להקפיד על כך, זאת אומרת - להקפיד שתלמידים ישתמשו במושג היתוך, כאשר מדובר על מעבר מצב צביר ממוצק לנוזל.
- ניסוי להדגמת התופעה של טמפרטורה הנשארת קבועה במהלך מעבר בין מצבי צבירה: בניסוי שנעשה בכיתתן של עביר ואמתיסאל, הראה התרמומטר טמפרטורת קרח של 2-3 מעלות בעוד שהטמפרטורה צריכה להיות 0 מעלות. הסיבה היא שהקרח שבתוך כוס הזכוכית שחוממה, היה בצורת גושים. לכן, הטמפרטוה כפי שנמדדה, הושפעה לא רק מהקרח אלא גם מהאוויר שבין גושי הקרח. היות וטמפרטורת האוויר גבוהה מטמפרטורת הקרח, הרי שהתוצאה הייתה למעשה של איזשהו ממוצע שהושפע הן מטמפרטורת הקרח מצד אחד והן מטמפרטורת האוויר מצד שני. בשיעור הרפלקציה שהתקיים לאחר השיעורים, דנו בעניין זה ועלו שתי אפשרויות להתמודד עם כך: אפשרות אחת היא לערבב את הקרח עם מים. הטמפרטורה של תערבות הקרח עם המים תהיה 0 מעלות. כשנשים את התרמומטר, הוא ימדוד 0 מעלות. אפשרות שניה היא לתקוע את התרמומטר בתוך אחד מגושי הקרח כך שמה שיימדד יהיה טמפרטורת הקרח.