ימים של הערכה

השבועיים האחרונים מתאפיינים בפעולות של הערכה בשני מישורים. ראשית, אנו ממשיכים לקיים את הליך ההערכה המשותפת, בו התחלנו בשבוע שעבר, שבו אני מזמין כל אחד מכם לשם הערכתו המתבצעת מצד אחד על ידי ומצד שני על ידכם, כאשר אתם מעריכים את עצמכם. שנית, הסטודנטים של שנה ב באימוני הוראה מבצעים כרגע פרויקט של תכנון שיעור והעברתו בכיתה, בנושאים שאינם חלק מתכנית הלימודים הרגילה. במסגרת הפרויקט אנו מזמינים גם בוחן חיצוני. הערכה זו, על שתי פניה, מהווה שבירת השגרה הרגילה של השנה אך היא חיונית מסיבות אחדות. אחת מהן היא כמובן הצורך בהערכה שלכם, הערכה מסכמת, בפרספקטיבה של שנת לימודים שלמה (או כמעט שלמה). השניה היא הצורך להתבונן אל תוך עצמכם ולבצע מעין רפלקציה שבה אתם עושים פסק זמן ובוחנים את התנהלותכם לא רק במשך שיעור אחד או חודש אחד אלא לאורך השנה כולה עד כה. בנוגע לפרויקטים ,קיימת חשיבות גדולה להזמנתו של בוחן חיצוני מתוך החוג, לא רק לשם הדיוק והאמינות בהערכה אלא גם משום שבהיותו חיצוני ולא מעורב בכל אימוני ההוראה השנה, עשויות להיות לו תובנות ושאלות שלכם כסטודנטים באימוני הוראה, ואף לי כמדריך, לא יהיו, משום שאנו נמצאים בתוך התהליך עצמו.

שתי התחלות - התחלת ההערכה השנתית באימוני הוראה והתחלת הפרויקטים

בשעה טובה, התחלנו היום בתהליך ההערכה שלכם באימוני ההוראה, הערכה שאני עושה באופן משותף אתכם. אני מודה שבמבט ראשון, אוסף הסעיפים שעל פיהם התבקשתכם להעריך את עצמכם נראה מבהיל אבל כשאני, כמדריך דידקטי שלכם, נתתי את ההערכה מן הצד שלי, העניינים נראו פשוטים בהרבה מאשר נראו לי מלכתחילה. אני חושב שהחלוקה לקטגוריות, שבניתי מלכתחילה, הקלה, אבל גם ללא החלוקה לקטגוריות זה לא נראה נורא כל כך. ההערכה המשותפת שהתחלתי היום אתכם בביצועה היה בה תועלת לא רק מן הצד של ההערכה המסכמת של השנה אלא גם לימדה אותי, ואני מקווה שגם אתכם, כמה דברים חדשים. אני למשל למדתי על דברים שלא ידעתי על קיומם לעומק, תוך כדי הדיון, כמו למשל על שיתוף הפעולה ביניכם לבין המחנכות והרכזות של בית הספר. למדתי גם על מידת ההפנמה של מושגים אצל תלמידיכם, שלכם כמורים שלימדו את הכיתה לאורך כל השנה היה עליה מושג גדול יותר מאשר לי, משום שאני הרי צופה רק בחלק מן השיעורים ואילו אתם מנהלים את כולם. ההערכה המשותפת אתכם גם האירה לי כמה בעיות בסעיפי ההערכה. למשל, עד כמה כדאי להכליל את הסעיף של השיח המדעי בתוך הליך ההערכה. זאת משום שעתה, לאחר מעשה, אני סבור שלא דנו מספיק במהות השיח המדעי ומה אנחנו דורשים מן התלמידים בעניין זה. אחת מן הבעיות שעלו היא שחלק מכם לא הבחינו בין הסעיפים בתחום התוכן של דיוק ההסברים המדעיים אל מול בהירות ההסברים המדעיים. כאן אולי המקום לומר על כך משהו - כאשר מדובר על דיוק ההסבר הכוונה היא לעד כמה מדויק אתם מסבירים את המושגים, העקרונות, התכנים והחוקים אותם אתם מלמדים. לעומת זאת, בהירות ההסברים מצביעה על עד כמה מובן אתם מסבירים את אותם המושגים, העקרונות וכו", שאותם אתם מסבירים. ייתכן שתסבירו נהדר מושג או עקרון אך ההסברים שלכם, למרות שהם מובנים, עשויים להיות לא מדוייקים מבחינה מדעית. היום התחלתם גם בפרויקטים. אני מודע לקושי בעניין זה, בעיקר משום שהחומר שאתם בוחרים לעסוק בו חייב להיות מחוץ לתכנים הרגילים אותם אתם מלמדים במהלך שנת הלימודים. אני מציע שתבחרו נושא לא רחב מדי, לימדו אותו היטב ואז התמקדו במושגים עיקריים. אחרת, גם אתם וגם תלמידיכם עלולים לטבוע באוסף המושגים, העקרונות והחוקים ולהחמיץ את העיקר. כמו כן, ובמיוחד כשמדובר על פרויקט כזה, השתדלו להשתמש בהמחשות ולהשתמש בהם באופן נכון ומתאים בהוראתכם.

עוד שתי תובנות לגבי הפעלת הבלוגים

בהמשך לרשומה הקודמת על הפעלת הבלוגים, שבו העליתי כמה תובנות, אני מוסיף כאן עוד שתיים. אחת מהן עלתה בעקבות הערתו של אודי:

• תגובות מגורמים חיצוניים שכוונתן לחבל ולקלקל: כאשר הבלוג פתוח לכל, תמיד קיימת האפשרות שגורם חיצוני כלשהו ירצה להציג תגובה שכוונתה לקלקל או לחבל, או סתם להפריע. בתגובתו לרשומה הקודמת, סיפר אודי על תגובה כזו, שנתקל בה. מה עושים? לדעתי התופעה שולית (אני למשל, לא נתקלתי בה עדיין בבלוג זה). מי שמעוניין, יכול לסגור את הבלוג לתגובות רק למשתתפים ספציפיים או להשתמש בפונקציה של ניהול תגובות, המאפשרת את פרסומה של תגובה רק לאחר אישור בעל הבלוג. באופן כזה, תימנע ההפתעה של צפייה בתגובה לא ראויה שלא חפצנו בה.
  

• חשיפת מה שנעשה לפני גורמים אחרים במכללה: במכללה, כל אחד סגור פחות או יותר בעבודתו או בלימודיו ואיננו רואה או יודע בדרך כלל על מה שנעשה אצל אחרים. אינני מדבר רק על מרצים אלא גם על סטודנטים. ייתכן ומרצים וסטודנטים ירצו לראות מה נעשה אצל חבריהם. הבלוג הוא דרך מצויינת לעשות זאת, בין השאר משום הקלות הרבה של הצפייה בבלוג (הקלקה אחת והבלוג לפנינו).