יום חמישי, 28 בינואר 2010

כמה דברים טובים שראיתי היום



ביקרתי היום בשלוש קבוצות וברצוני להצביע על כמה דברים טובים הראויים לציון, שראיתי:

  • הייתה הקפדה גורפת בכל הקבוצות לעשות אבחנה בין חום וטמפרטורה.
  • היה עיסוק בניסיון להוציא מתפיסת התלמידים את השימוש המוטעה במונח "אנרגית קור" ולנסות להפנים אצלם את המושג הנכון "אנרגית חום".
  • היה שימוש נרחב בשאילה מכוונת של תלמידים על ידיכם.
  • אלאא נקטה בהליך מעניין - לאחר שקיבלה את תשובתו של תלמיד על שאלה שלה, היא שאלה את דעתו של תלמיד אחר על תשובה זו. להליך זה יש ערך דידקטי רב כי הוא עשוי לחשוף נקודות ראות של תלמידים שונים, בעיות שונות ורעיונות. כל אלה תורמים להרחבת הידע ולחידוד דברים לכל קבוצת התלמידים.
  • עידו השתמש בנוסחת אנרגית החום כדי לדון במצבים ספציפיים שונים. הוא שאל מה יקרה במצבים קונקרטיים שונים הנובעים מתוך נוסחת אנרגיית החום. ההליך הזה ממחיש לתלמידים את הקשרים הגלומים בתוך הנוסחה והופך אותה לכלי להבנה פיזיקלית. מהמצבים הקונקרטיים הוא עבר לדיון כללי יותר, למשל – כאשר מגדילים את המסה יש צורך בהגדלת כמות אנרגית החום שמוסיפים כדי לקבל עלייה זהה בטמפרטורה.
  • אצל רומן ראיתי כיצד השימוש שעשה בהפעלת תלמידים באופן אקטיבי בשיעור, סייע. אמנם הקבוצה שלו ושל אלאא היא קבוצה בעייתית והבעיות לא נפתרו לגמרי אולם הושג כאן הישג. רומן דורש מתלמידים ללמד בכיתה סוגיות שונות הקשורות לאנרגית חום. ראיתי כיצד תלמידה שעשתה זאת היום, השתפרה הן מבחינת מעורבות בתכני השיעורים והן מבחינת ההתנהגות. אני רואה זאת כהצלחה משמעותית.

יום חמישי, 21 בינואר 2010

יום רגוע



מביקורי בכיתות שמחתי היום להיווכח שחל שיפור אצל התלמידים בכל הכיתות בהן ביקרתי (3). ייתכן שלתעודות המתקרבות יש השפעה על כך אבל ללא ספק אחת הסיבות היא עבודתכם הקשה על שיפור אווירה לימודית, מעורבות בכיתה והתמודדות נכונה ועקשנית עם בעיות משמעת.
ראיתי מספר אירועים מעניינים שראוי להציגם ולתעדם כאן. רומן דן בניסוי מעניין שהציג בכיתה בשבוע שעבר. בניסוי הוא הציג שתי כוסות פלסטיק עם מים. באחת מהן מונחת פיסת קרח עם בורג ברזל בתוכה, הנחה על קרעית הכוס. בכוס השניה פיסת קרח באותו גודל צפה על מי הכוס. היות והחום הסגולי של המים גדול בהרבה מזה של הברזל, הציפייה היא לכאורה לכך שייקח לה זמן ממושך יותר להינתך על ידי המים שמסביבה (שהטמפרטורה שלהם גבוהה יותר) מאשר לקרח עם גוש הברזל. זאת מאחר שברזל תקוע בקרח, ולכן יש פחות קרח על חשבון הברזל. מה שקרה הוא הפוך - דווקא הקרח הצף הותך מהר יותר. ההסבר לכך הוא שהמים שליד הקרח הצף מתקררים, צפיפותם יורדת עקב כך והם נעים מטה. שם הם מתחממים ושוב עולים. באופן כזה נוצרת מעגל זרימה של מים. לעומת זאת, המים שבקרח התחתון מתקררים ונותרים במקום משום שאין להם לאן ליפול. עקב כך הקרח העליון מותך מהר יותר. הניסוי יפה אבל לדעתי רק מיעוט מן התלמידים הבין אותו. עם זאת, גם זו לטובה. לעתים צריך לפנות אל הרובד הגבוה יותר של החשיבה ולכן אל הרובד הגבוה יותר של התלמידים.אפשר לעשות זאת אך באופן מצומצם ובזהירות.
עידו הציג היום טבלה של ייצוג הנתונים שהתקבלו בניסוי שערך. בניסוי הונחה מבחנה עם נוזל בטמפרטורה נמוכה בתוך כוס כימית עם אותו נוזל אך בטמפרטורה גבוהה. הוא עקב ביחד עם הכיתה אחרי השתנות הטמפרטורה בנוזל שבמבחנה ובכוס כאחד. באופן כזה ניתן להראות שאנרגית החום עוברת מהכוס הנמצאת בטמפרטורה גבוהה יותר, אל המבחנה, שהטמפרטורה שלה נמוכה יותר.
בשיעור של רומן שאל תלמיד שאלה מעניינת אך היא לא הייתה קשורה לשיעור (למרות שהייתה קשור לפיזיקה) -
"כשאני קופץ מאוטובוס כשהוא עדיין נע, האם אני מקבל את מהירות האוטובוס או שאני נשאר באוויר והוא ממשיך לנסוע?". כיצד להתייחס לשאלה מעניינת שאיננה קשורה לנושא הנלמד? מצד אחד ממש לא מומלץ לדחות אותה ומצד שני, התייחסות לשאלה כזו מחוץ להקשר, עלולה לפגום במסלול השיעור. אפשרות אחת היא לבקש מן התלמיד לדחות לזמן קצר את ההתייחסות לשאלה, לאחר סיום של קטע מסויים במסגרת השיעור, כדי לא לפגום במהלך השיעור, ולאחר מכן, במסגרת השיעור, להתייחס אליה בקצרה. אפשר גם להודיע שנתייחס לכך בשיעור הבא ולבקש מן התלמיד לחפש עד אז חומר בנושא וללמוד עליו. אפשר אולי לרשום את השאלה ואז להודיע שייעשה רישום של השאלות ובעוד תקופת זמן תהיה התייחסות לשאלות שנשאלו, וכדאי אפילו לעודד את התלמידים לחשוב על שאלות נוספות. אחרי שיצטברו כמה שאלות, אפשר להקדיש להתייחסות אליהן פרק זמן משמעותי, אולי אפילו שיעור שלם. אשמח אם תעלו בעצמכם רעיונות להתמודדות עם מצב כזה, בתגובה לרשומה זו. בהזדמנות זו, היות ואתם נכנסים לתקופה של מבחנים אני מאחל לכולכם הצלחה מלאה בכל המבחנים שלפניכם. סוף שבוע מוצלח ומהנה לכולם.


יום חמישי, 14 בינואר 2010

חום וטמפרטורה



בביקורי בקבוצותיכם היום עסקתם כולכם באופנים שונים בביסוס המושג חום, מעבר חום וניסיונות למנוע את השימוש המוטעה במונח קור כמושג פיזיקאלי. ראיתי מספר נסיונות מעניינים לעשות זאת. כמו כן עסקתם בחום הכמוס. נהניתי לראות כיצד עוררתם כולכם דיונים בקבוצות שלכם תוך כדי מעורבות של התלמידים ברמה זו או אחרת.

להלן כמה התרחשויות מעניינות שראיתי בשיעורים היום:

  • עידו לקח כוס מים שחימם באמצעות להבה ושאל את התלמידים מה צריך לעשות כדי להאיט את מהירות החלקיקים במים. מעניין שגם לאחר דיון ממושך למדי לא הייתה תשובה בפי התלמידים, דבר המעיד על כך שקשה להפנים אצלם את מעבר החום לסביבה כעניין שמתרחש עקב מסירת אנרגית תנועה של החלקיקים במים לחלקיקי האוויר כאשר הכוס חשופה לאוויר.כמו כן, נראה שלתלמידים קשה להפנים את הקשר בין תנועת החלקיקים לבין הטמפרטורה (שהיא בעצם הביטוי לטמפרטורה הממוצעת של חלקיק) ובודאי שקשה להם להפנים את היותה של אנרגית החום הכוללת סכום כלל אנרגיות התנועה של כל החלקיקים.
  • בדברו על טמפרטורה עבר עידו כל העת בין שימוש במונח טמפרטורה לבין שימוש במונח אנרגית התנועה הממוצעת של חלקיק , הליך שיש בו כדי לקדם את הפנמת הטמפרטורה כביטוי לאנרגית התנועה הממוצעת של החלקיקים.
  • יסאר קיים דיון מעניין עם מעורבות גדולה של הכיתה, שעסק בשימוש הנכון במונח חום ולא קור. הוא התעקש על השימוש במונח מעבר חום ולא "מעבר קור" כך שכאשר למשל אומרים שגוף מתקרר לא מדובר על אנרגית קור שעוברת אל הגוף אלא על אנרגית חום שעוברת מן הגוף לסביבה.כמו כן יסאר התעקש עם התלמידים על הצגת הסברים מצידם כאשר הם טוענים טענה מסויימת. למעשה הוא התעקש על שימוש בטיעון, שהוא הסבר המלווה בנימוקים. בשיעור שלו גם נשאלו על ידי תלמידים שאלות מעניינות כגון: מה קורה כשאני חולה וטמפרטורת הגוף שלי עולה, למה שטמפרטורת האוויר שמסביב תעלה בגלל תה חם.
  • רומן הציע לתלמידיו דרך לימוד והערכה אחרת – באמצעות פרויקטים שכל קבוצה תעשה. הוא הציג את העניין לבחירת התלמידים – האם כן או לא.
עד כאן לעכשיו

שבוע טוב ומהנה לכולם

יום חמישי, 7 בינואר 2010

תחילת שנה אזרחית בסימן אנרגית חום



היום התחלתם להורות את נושא אנרגית החום בכל הקבוצות שלכם. ראיתי אופנים שונים של הצגת הנושא וזה יפה. לא היה אותו דגם באף קבוצה שראיתי. למשל, בקבוצתו של יסאר ואמין הציג אמין קודם סקירה כללית ומתומצתת של הנושאים שיידונו במסגרת נושא אנרגית החום כפתיח לנושא כולו. שאדיה, לעומת ז
את, פתחה בדיון יסודי על האבחנה בין אנרגית החום לבין הטמפרטורה ורק לאחר מכן פנתה לעסוק בגורמים הקובעים אנרגית חום.
ברצוני להסב את תשומת לבכם לכמה פרטים מעניינים, שנוכל ללמוד מהם:


  • שאדיה ערכה את האבחנה בין אנרגית חום לבין טמפרטורה באמצעות דיון שסוכם בטבלה על הלוח. היא שאלה שאלות כגון מה קשור לחום, מה קשור לטמפרטורה, ואת מה שנאמר כתבה בטבלה , ולאחר מכן קיימה על כך דיון.
  • שאדיה הפנתה שאלות באופן מכוון לתלמידים שאינם משתתפים. דבר זה יש בו כדי להפוך אותם למעורבים, ולשדר מסר של התעקשות על שיתוף כל התלמידים באופן אקטיבי בשיעור.
  • שאדיה עשתה קישור לנושא החלקיקים ושאלה שאלות כגון "איך זה קשור לחלקיקים?". היא הגיעה עם התלמידים לכך שהחלקיקים נעים יותר מהר כאשר מחממים גוף.
  • בשיעור של שאדיה עלתה השאלה מה הקשר בין מעלות צלזיוס למעלות פרנהייט. למרות שאין זה כה חשוב, הרי שהיות והשאלה הגיעה מכיוון התלמידים כדאי לטפל בה ולתת לה מענה בשיעור שלאחר מכן, לא בהכרח עבור כל הכיתה אלא לפחות עבור התלמיד השואל (למשל לתת לו את הנוסחה לחישוב המעבר בין סולמות הטמפרטורה השונים, או אולי להציע לו לחפש את הנוסחה הזו באינטרנט ולהציגה לפני הכיתה - גם זאת אפשרות ראויה).
  • בשיעור של יסאר ואמין אחד התלמידים אמר שגם קור עובר. כדרכו להתייחסות רצינית לשאלות, אמין התייחס גם לשאלה זו והפנה את תשומת לב התלמיד לכך שתמיד אנחנו מדברים על מעבר חום. באופן כללי, כדאי להקדיש לנושא זה זמן, ולשלב דוגמאות שונות ולשאול שאלות שונות. זהו נושא שקיים בו בלבול אצל תלמידים ותלמידים רבים סוברים שקיימות שתי מהויות שונות - חום וקור, וזה כמובן איננו נכון. קיים חום והוא עובר ממקום למקום. כאשר חום נפלט מגוף אנחנו אומרים שהוא מתקרר וכאשר חום נוסף לגוף אנחנו אומרים שהוא מתחמם.

סוף שבוע שלו, טוב ומהנה לכולם